אוגוסט
⌨
התקשורת האיראנית ב-1 באוגוסט התמקדה בעיקר בהסלמה רטורית ובהתפתחויות גאו-פוליטיות חדשות. דיווחים בבוקר פירטו את הלחץ האמריקאי המחודש על איראן, כולל ביקורת הנשיא טראמפ על התנהלותה וסנקציות חדשות נגד תוכנית המל"טים שלה, שאותן טהראן דחתה בעקביות כחסרות בסיס. עד אמצע היום, אזהרותיו של אייתוללה ח'אתמי כי תל אביב תהפוך ל"עיר רפאים" אם הפרת הפסקת האש, לצד הבטחות לתגמול, שלטו בסיקור, וחיזקו את נרטיב הסכסוך האזורי. בשעות אחר הצהריים, הופיעו דיווחים על תוצאות המתקפה הישראלית "הסימבולית" על כלא אווין והוצאות להורג לכאורה בגין ריגול למוסד, והוסיפו מימד ביטחוני פנימי. סיקור הערב התרחב וכלל מתקפות טילים תימניות על שטחים כבושים ותל אביב, לצד הוראת הנשיא טראמפ לפריסת צוללות גרעיניות ליד רוסיה, מה שמעיד על מתחים גלובליים רחבים יותר.
⌨
הדיפלומטיה הגרעינית נותרה מוקד מרכזי בתקשורת האיראנית, כאשר דיווחים פירטו את תנאיה הספציפיים של איראן לשיחות פוטנציאליות עם ארצות הברית, כולל העשרה מובטחת ופיצויים, בהמשך לדרישות הימים הקודמים. במקביל, עמדות אירופה התקשחו, כאשר הממלכה המאוחדת דחתה במפורש את ההיגיון של איראן להעשרת אורניום ב-60% וכינתה אותה "איום ממשי". גורם איראני הדגיש את מורכבות הדיונים הגרעיניים המתמשכים עם אירופה, ואיראן הצהירה כי לא תושג הסכמה אם יתעקשו על אפס העשרה. בנפרד, הוכרז על חזרתם של מפקחי סבא"א בשבועות הקרובים. המתיחות המתמשכת בין ארה"ב לרוסיה בנוגע לפריסת צוללות גרעיניות על ידי הנשיא טראמפ המשיכה גם היא לקבל סיקור בולט. בחדשות האזוריות, חמאס התנה התפרקות מנשק בהקמת מדינה פלסטינית, בעוד שמשמרות המהפכה דחו פתרון שתי המדינות כ"מזימה מרושעת", בתוך דיונים על תוכנית שלום אמריקאית. ביקור הנשיא פזשקיאן בפקיסטן, שמטרתו חיזוק הסחר, זכה לתשומת לב, לצד דיווחים פנימיים מתמשכים על משבר המים החמור בטהראן.
⌨
מערכת התקשורת דיווחה בהרחבה על הקמתה הרשמית של "מועצת ההגנה של המדינה" באיראן, בראשות הנשיא. דיווחים ראשוניים בשעות הבוקר המאוחרות רמזו על הקמתה, וכלי תקשורת שונים אישרו את אישורה על ידי המועצה העליונה לביטחון לאומי בשעות אחר הצהריים. התפתחות זו באה בעקבות דיונים קודמים בנוגע להשלכותיה האסטרטגיות. במקביל, ביקורו הממלכתי של הנשיא פזשקיאן בפקיסטן המשיך לשלוט בכותרות, תוך דגש על קבלת הפנים הרשמית, חתימת שנים עשר מסמכי שיתוף פעולה, וקריאותיו לאחדות מוסלמית וקונצנזוס אזורי נגד ישראל. מוקדם יותר באותו יום, כלי תקשורת איראניים הדגישו גם את התפטרותו של כאזם צדיקי מאממת יום שישי בטהרן, אותה קיבל ח'אמנהאי על רקע טענות לשחיתות.
⌨
התקשורת האיראנית ב-4 באוגוסט המשיכה לסקר את ביקור הנשיא פזשקיאן בפקיסטן, תוך הדגשת העמקת הקשרים ודיון ב"נאט"ו אסלאמי". עד אמצע הבוקר, המיקוד עבר באופן משמעותי לתוכנית הגרעין, כאשר גורמים במשרד החוץ הצהירו כי אין פקחי סבא"א באיראן. כלי תקשורת הזהירו מפני שימוש לרעה ב"מנגנון ההדק", וקישרו זאת לפוטנציאל לקונצנזוס עולמי ותקיפה, תוך חזרה על "זכות ההעשרה" של איראן וסירוב לגישה פיזית לאתרי הגרעין. במקביל, סכסוך עזה צבר בולטות, במיוחד פנייה חדשה של מאות בכירים ביטחוניים ישראלים לשעבר לדונלד טראמפ לסיים את המלחמה, בטענה שחמאס אינו עוד איום אסטרטגי. דיווחים ציינו גם כי זעם הציבור הישראלי על סרטוני החטופים העלים זמנית את דיוני המלחמה עם איראן, גם כשנתניהו חזר על כוונתו להשיג את יעדי המלחמה בעזה. במישור הפנים, פרידתו הרשמית של כאזם סדיקי מדוכן תפילת יום שישי בטהרן התרחשה, מה שהעלה שאלות לגבי שתיקת מועצת המדיניות בנוגע לעזיבתו הבולטת.
⌨
מינויו מחדש של עלי לריג'אני למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי על ידי הנשיא פזשכיאן הפך למוקד העיקרי בתקשורת האיראנית במהלך אחר הצהריים של 5 באוגוסט. כלי תקשורת דיווחו בהרחבה על חזרתו לתפקיד מפתח זה בביטחון הלאומי, תפקיד שכיהן בו בעבר. מוקדם יותר באותו יום, סכסוך עזה נותר עדיפות חיצונית משמעותית, עם דיווחים שכללו טענה של צבא תימן על פגיעה בנמל התעופה בן גוריון ודיונים במועצת הביטחון של האו"ם בנוגע לחטופים ישראלים. במקביל, הודגשו התפתחויות הנוגעות לתוכנית הגרעין של איראן, כולל תוכנית "מנרה" חדשה לשיתוף פעולה שלום וקישור רשמי של תוקפנות ארה"ב/ישראל לקריסת המשא ומתן. אתגרים כלכליים פנימיים, כמו עליית אינפלציה, הפסקות חשמל נרחבות המשפיעות על התעשייה ומשבר מים מתמשך שהוביל לסגירת מחוזות, המשיכו לקבל סיקור עקבי לאורך היום.
⌨
הוצאתו להורג של אדם שזוהה כמדען גרעין שהואשם בריגול למען ישראל שלטה בתקשורת האיראנית. דיווחים מוקדמים פירטו את הוצאתו להורג של מרגל מוסד, כאשר מאוחר יותר הדגישו כלי תקשורת את ייעודו כ"מדען גרעין" וציינו כי זו ההוצאה להורג העשירית מסוגה מאז הסכסוך האחרון. במקביל, נמשכו דיונים בנוגע לפגיעותה הכלכלית של איראן ולמאמצי חקיקה נגד סנקציות בינלאומיות, כולל "חוק נגד סנקציות" שנדון בפרלמנט ואזהרת כלכלן בנוגע ל"מנגנון ההדק". התגובות למינויו מחדש של עלי לריג'אני למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי נמשכו. בשעות אחר הצהריים, משמרות המהפכה פרסמו אזהרה חמורה מפני איומים לאומיים, והבטיחו תגובה חזקה יותר מ"הבטחה אמיתית 3". דיווחי ערב כללו את דברי הבכיר עראקצ'י שדן בתנאים חדשים לשיתוף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, והצביע על צורך במסגרת חדשה והזהיר מפני מנגנוני "סנאפ-בק".
⌨
התקשורת האיראנית המשיכה בבוקר להתמקד בתוכנית הגרעין של המדינה, עם דיווחים שהדגישו את אזהרותיו של נשיא ארה"ב טראמפ נגד חידוש פעילות גרעינית. במקביל, בכירים בצבא נשבעו לתגובה חריפה יותר למעשי איבה אמריקאיים נתפסים, תוך התייחסות ל"הבטחה אמיתית 3". עד שעות הצהריים המוקדמות, סדר העדיפויות המערכתי עבר במידה ניכרת לשינויים פוליטיים פנימיים. כלי תקשורת סיקרו בהרחבה את המינויים החדשים והבכירים של המנהיג העליון, שמינה את עלי לריג'אני, עלי שמח'אני ועלי אכבר אחמדיאן כנציגיו למועצות הביטחון וההגנה הבכירות של איראן, בהמשך למינויו הקודם של לריג'אני למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי. התיישרות פנימית זו זכתה להדגשה רבה בכל המקורות. בערב, התפתחות חיצונית חדשה בלטה: ארה"ב הטילה סנקציות טריות על 18 אישים וגופים, בטענה למעורבותם ב"בנקאות צללים", עקיפת סנקציות ודיכוי פוליטי, מה שמסמל הסלמה במתיחות בין ארה"ב לאיראן.
⌨
התקשורת האיראנית סיקרה בהרחבה את אישור הקבינט הביטחוני הישראלי לתוכנית כיבוש העיר עזה לאורך כל היום. דיווחים מוקדמים פירטו את ההחלטה ואת הגינויים המהירים מצד קבוצות ההתנגדות הפלסטיניות. ככל שהיום התקדם, הדגש עבר לתגובות הבינלאומיות, כולל הפסקת יצוא הנשק של גרמניה וזימון השגריר הבלגי, לצד אזהרות פנימיות בישראל לגבי התוכנית. כלי תקשורת איראניים רשמיים גינו בעקביות את תוכנית הכיבוש כמדיניות רצח עם. במקביל, סיפור פנימי משמעותי עלה באמצע היום, הנוגע להעברה אלימה לכאורה של מאות אסירים פוליטיים לכלא אווין. דיונים נמשכו גם על תפקידו האסטרטגי של עלי לריג'אני ועל סקירה משפטית של מדיניות הגרעין, ובכך שמרו על קשר לנושאי העריכה מהימים הקודמים.
⌨
התקשורת האיראנית התמקדה בעיקר בעמדתה האסרטיבית של האומה נגד השפעה אמריקאית נתפסת בקווקז. במהלך אחר הצהריים, גורמים רשמיים בכירים, כולל ולאיתי ויועץ של ח'אמנהאי, הצהירו במפורש על כוונתה של איראן לחסום כל מסדרון הנתמך על ידי ארה"ב באזור, במיוחד מסדרון זנגזור, עם שיתוף פעולה רוסי או בלעדיו. הדבר הוצג כ"מניעת דרכו של טראמפ" ותואר כ"בית קברות לשכירי חרב". במקביל, מותו של האמן הנודע מחמוד פרשצ'יאן שלט בחדשות התרבות המקומיות, עם סיקור נרחב של מורשתו. הצהרותיו הפומביות של פזשקיאן, שהדגישו אחדות לאומית ושבחו עיתונאים, נמשכו בכלי תקשורת שונים. הביטחון האזורי נותר דאגה מתמשכת, עם ספקולציות מתמשכות לגבי קונפליקט טילים עתידי בין איראן לישראל וגינויים מתמשכים לתוכנית הכיבוש של עזה על ידי ישראל. במישור הפנימי, האתגרים הכלכליים נמשכו, לצד דיווחים על האשמות של מערכת המשפט נגד אנשים שהואשמו בריגול עבור המוסד.
⌨
התקשורת האיראנית ב-10 באוגוסט נתנה עדיפות לנוף הגיאופוליטי בקווקז, ובמיוחד למסדרון זנגזור. דיווחים מוקדמים הדגישו את נחישותה של איראן לחסום יוזמות הנתמכות על ידי ארה"ב באזור, וכינו אותן "נתיב טראמפ" המאתגר את האינטרסים של איראן. חשש זה התעצם במהלך היום, כאשר בכירים כמו באקרי קאני הזהירו במפורש שאיראן לא תעבור בקלות על סוגיית זנגזור. עיתון כיהאן אף הציע לסגור את מיצר הורמוז בתגובה. מאוחר יותר, הנשיא פזישקיאן הצהיר כי דרישות איראן בנוגע למסדרון נענו. במקביל, כלי תקשורת עקבו מקרוב אחר ההתפתחויות בעזה, והציגו באופן בולט את תוכניתו של ראש ממשלת ישראל נתניהו לשליטה בשטח, שזכתה לביקורת בינלאומית מצד מועצת הביטחון של האו"ם. במישור הפנימי, נמשכו הדיונים על משבר המים החמור ואישור הצעת חוק להסרת ארבעה אפסים מהמטבע הלאומי.
⌨
המוקד העיתונאי של היום היה הדיפלומטיה האזורית הפרואקטיבית של איראן והדיונים הגרעיניים המתמשכים. מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי לאריג'אני, החל בביקורים משמעותיים בעיראק ובלבנון, שהגיעו לשיאם בחתימת הסכם ביטחוני עם עיראק, מה שהדגיש דחיפה ל"דיפלומטיה היקפית". במקביל, תשומת הלב נותרה על תוכנית הגרעין, עם ביקור של סגן ראש סבא"א בטהרן. גורמים איראניים חזרו והדגישו כי לא מתוכננות בדיקות פיזיות של מתקני גרעין, גם כאשר הדיונים התעצמו סביב קבלת הגבלות גרעיניות בתמורה להקלות בסנקציות, לקראת אולטימטום אירופי. דיווחים פנימיים הזהירו גם מפני השלכות כלכליות של "מנגנון הפעלת הטרייגר". מסדרון הקווקז נשאר נקודת דגש עקבית, כאשר איראן הדגישה את תפקידו כדרך לשלום, לא להגמוניה זרה. כלי תקשורת המשיכו לסקר את סכסוך עזה, ופירטו את הרג עיתונאי אל-ג'זירה והגינויים הקשורים לכך.
⌨
התקשורת האיראנית ב-12 באוגוסט הציגה באופן בולט שני נרטיבים קשורים. דיווחים מוקדמים המשיכו לפרט את מדיניות החוץ של נשיא ארה"ב, טראמפ, כולל מעורבותו עם רוסיה בנוגע לאוקראינה והטלת מכסים על סין, מוקד עקבי מימים קודמים. במקביל, טהראן פרסמה "מחאה חריפה" לסבא"א, תוך שמשרד החוץ ממשיך לפקח על התיק הגרעיני. ככל שהיום התקדם, אזהרות נגד תוקפנות ישראלית ואמריקאית התגברו, כאשר כלי תקשורת חזו כישלון ישראלי בעזה. שינוי בולט הופיע אחר הצהריים: גורמים איראנים, כולל סגן הנשיא הראשון ועארף, אותתו על נכונות ל"בניית אמון" ולמשא ומתן ישיר עם ארצות הברית בתנאים מתאימים. התקרבות זו הגיעה למרות תפיסות של חוסר פעולה אמריקאי, ועיצבה נוף דיפלומטי מורכב לצד דיווחים עקביים על מעצרים רחבי היקף במהלך הסכסוך האחרון עם ישראל ופעולות מל"טים תימניים מחודשות נגד מטרות ישראליות בערב.
⌨
התקשורת האיראנית ב-13 באוגוסט התמקדה רבות באיתותי המעצמות האירופיות על נכונותן להפעיל את "מנגנון ההדק" לסנקציות האו"ם על תוכנית הגרעין של איראן. לחץ דיפלומטי זה, המשך לדיונים קודמים, התעצם עם הצהרה של בכיר איראני כי הפעלתו עלולה "לאיים על קיומה של הרפובליקה האסלאמית". במקביל, ביקורו של עלי לאריג'אני בביירות נותר נושא מרכזי. בעוד שכלי תקשורת המזוהים עם המדינה הדגישו את תמיכתה הבלתי מעורערת של איראן בלבנון ואת קבלת הפנים החמה, כלי תקשורת עצמאיים וערביים הדגישו דיווחים לפיהם נשיא לבנון, עון, דחה התערבות טהראן בענייני הפנים. בהמשך היום, הסיקור התרחב וכלל את הצהרותיו של דונלד טראמפ, במיוחד טענותיו על השמדת יכולתה הגרעינית של איראן ואזהרותיו לרוסיה בנוגע לאוקראינה, כאשר חלק מכלי התקשורת האיראניים כינו באופן ביקורתי את גישתו כ"דיפלומטיה מתחנפת".
⌨
המיקוד המערכתי ב-14 באוגוסט הסלים באופן משמעותי, והתמקד בעימות ישיר פוטנציאלי עם ישראל. דיווחי הבוקר המשיכו לפרט את עמדות מדיניות החוץ של טראמפ, במיוחד בנוגע לאוקראינה, לצד דיונים כלכליים פנימיים וגינוי הרחבת הציונות לכאורה. עד אמצע היום, הביקורת על ישראל התעצמה, כאשר קבוצות הומניטריות טענו לניצול סיוע כנשק בעזה וארגון Human Rights Watch חזר על הגדרת "פשע מלחמה" לתקיפה בכלא אווין. התפתחות חדשה ובולטת הופיעה אחר הצהריים: התקשורת האיראנית, תוך ציטוט מקורות יודעי דבר, הזהירה שוב ושוב כי טהראן עשויה לכוון נגד כורדיסטן העיראקית בתגובה לכל התקפה ישראלית מחודשת על איראן. איום זה הדגיש מצב כוננות מוגבר. במקביל, סיורו האזורי המתמשך של עלי לריג'אני, כולל פגישה מאושרת עם חזבאללה, נותר במוקד. עם התקדמות היום אל עבר הערב, הרטוריקה המשיכה להסלים, עם דיווחים על בכירים בצבא הישראלי המאיימים בפעולות באיראן, ודמויות איראניות, כולל לריג'אני, חוזרות על נכונותן לתגובה חזקה לכל תוקפנות ישראלית. דיונים כלכליים, כמו תפקיד ה-FATF וקיצוב חשמל פנימי, צוינו גם הם לצד החששות הביטחוניים הדומיננטיים.
⌨
מוקד העריכה בתקשורת האיראנית התפתח, ועבר לשני נרטיבים עיקריים. דיווחים מוקדמים המשיכו לעסוק באזהרות המלחמה האזוריות ובחזית "ההתנגדות", נושא עקבי מהימים הקודמים, לצד ועידת הפסגה הצפויה בין טראמפ לפוטין באלסקה. בצהריים, התפתחות אזורית משמעותית תפסה מקום מרכזי: הנהגת חיזבאללה פרסמה אזהרות מסלימות לגבי מלחמת אזרחים אפשרית בלבנון סביב מאמצי פירוק הנשק, עם גיבוי מפורש של תמיכתה המתמשכת של איראן. נושא זה נמשך אחר הצהריים. במקביל, ועידת הפסגה באלסקה זכתה לתשומת לב הולכת וגוברת לאורך כל היום, והגיעה לשיאה בערב עם דיווחים מאושרים על הגעתם של דונלד טראמפ וולדימיר פוטין ותחילת דיוניהם, כאשר טראמפ הדגיש הפסקת אש באוקראינה. במישור הפנים, סיקור נרחב הדגיש את השתתפותם חסרת התקדים של 16 מיליון איש בעלייה לרגל לארבעין.
⌨
התקשורת האיראנית סיקרה בהרחבה את ההשלכות הדיפלומטיות של ועידת טראמפ-פוטין באלסקה. דיווחים ראשוניים היו מעורבים; חלקם ציינו כי לא הושג הסכם בנוגע לאוקראינה, בעוד אחרים ציטטו את טראמפ על פגישה "בונה" או התקדמות. תשומת הלב עברה במהירות לביקורו המאושר של וולודימיר זלנסקי בוושינגטון לפגישה עם דונלד טראמפ, כאשר דיווחים פירטו את העדפתו של טראמפ להסכם שלום על פני הפסקת אש ותנאיו למעורבות נוספת עם פוטין. מאוחר יותר, פוטין עצמו תיאר את ועידת אלסקה כ"מועילה מאוד", גם כאשר פרטי הצעה רוסית פוטנציאלית לשלום באוקראינה החלו להתבהר. במקביל, נושא ביטחוני לאומי משמעותי שב ועלה כאשר המטה הכללי של הכוחות המזוינים של איראן פרסם אזהרות חמורות לארה"ב ולישראל, איים ב"הפתעות חדשות" ו"תגובה קשה יותר" נגד כל תוקפנות, מה שהגביר את מיקוד הימים הקודמים בהרתעה אזורית ו"חזית ההתנגדות". עמדת חיזבאללה העקבית נגד פירוק נשק בלבנון זכתה גם היא לסיקור מתמשך.
⌨
המוקד העיקרי של העריכה באיראן ביום זה נסב סביב הסלמת המתיחות האזורית והמאמצים הדיפלומטיים המתמשכים בנוגע לסכסוך באוקראינה. בבוקר, כלי התקשורת הדגישו "אופטימיות זהירה" באשר לתוצאות ועידת טראמפ-פוטין ואזהרותיה הצבאיות של איראן לארה"ב ולישראל. במקביל, תשומת לב משמעותית הוקדשה לחיסול שתי חוליות טרור על ידי משמרות המהפכה האסלאמית בסיסטאן ובלוצ'יסטאן. ככל שהיום התקדם, הנרטיב התעצם עם דיווח בולט מצבא תימן שטען כי פגע בנמל התעופה בתל אביב באמצעות טיל היפרסוני. זאת לוּוה בסיקור נרחב של הפגנות ענק נגד נתניהו ברחבי ישראל וטענות שישראל "קורסת מבפנים". המסלול הדיפלומטי בנוגע לאוקראינה נותר קבוע, כאשר מנהיגים אירופאים הצטרפו לזלנסקי לדיונים עם הנשיא טראמפ בנוגע לערבויות ביטחוניות.
⌨
המיקוד העיקרי של העיתונות האיראנית ביום זה היה במאמצים הדיפלומטיים המוגברים של הנשיא טראמפ לסיום המלחמה באוקראינה. הדיווחים פירטו באופן עקבי את פגישותיו בבית הלבן עם זלנסקי ומנהיגי אירופה, תוך הדגשת דרישתו של טראמפ לגבי חברות אוקראינה בנאט"ו בתחילת היום, ולאחר מכן קריאותיו לסיום מיידי של הסכסוך, ובהמשך דיונים על ערבויות ביטחוניות מרוסיה ופסגת שלום משולשת אפשרית. במקביל, נרטיב משמעותי, אם כי משתנה, על ביטחון הפנים של איראן התפתח. דיווחי אמצע היום הציגו באופן בולט טענות על גילוי לכאורה של בית צוות מוסד בטהרן ועל חשיפת פגישות נסתרות בין המוג'אהדין ח'לק למוסד, כולל מגעים קודמים עם גורם אמריקאי. טענות אלו נסתרו מאוחר יותר על ידי הכחשה לגבי בית צוות המוסד, בעוד שדיווחים נפרדים על מקרי ריגול ישראלים עבור איראן ומסע פקידי משמרות המהפכה לקאבול בחיפוש אחר נתונים רגישים, גם הם בלטו. ביקורים דיפלומטיים של הנשיא פזשקיאן בארמניה ובבלארוס גם זכו לסיקור.
⌨
סדרי העדיפויות המערכתיים באיראן התמקדו במאמצים דיפלומטיים מתמשכים בשתי חזיתות נפרדות. דיווחים מוקדמים סיקרו בהרחבה את מאמציו המוגברים של נשיא ארה"ב טראמפ לשלום באוקראינה, ופירטו פגישות עם זלנסקי ומנהיגים אירופים, תוך ציפייה למפגש ישיר בין פוטין לזלנסקי. נרטיב זה התפתח במהלך היום עם חדשות על שיחת טלפון בין טראמפ לפוטין וטענות הבית הלבן על הסכמת פוטין לפגישה, אם כי הקרמלין הביע מאוחר יותר פחות התלהבות, מה שהעלה שאלות לגבי התקדמות מיידית. במקביל, ביקורו של הנשיא פזשקיאן בארמניה זכה לתשומת לב מערכתית ניכרת. כלי התקשורת סיקרו בהרחבה את חתימת הסכמי שיתוף הפעולה ואת הדגש החזק של פזשקיאן על חששות הביטחון של איראן בנוגע ל"כוחות צד ג'" ליד גבולות ארמניה, בקישור מפורש למסדרון זנגזור. תמיכת איראן בשיחות שלום בין אזרבייג'ן לארמניה, יחד עם התנגדות לשינויי גבול, הדגישה עמדה דיפלומטית אזורית ממוקדת.
⌨
סדרי העדיפויות העריכתיים של היום עברו שינוי בולט לעבר הסלמה בפעולה הצבאית האזורית. דיווחים מוקדמים התמקדו בעמדת ההגנה של איראן, כאשר שר ההגנה הכריז על יכולות טילים חדשות נגד ישראל במקרה של תקיפה חוזרת, ודיונים מתמשכים על מוכנות הכוחות המזוינים ותרגיל טילים צפוי. במקביל, המאמצים הדיפלומטיים של הנשיא פזשקיאן נמשכו, עם סיקור ראשוני של ביקורו בארמניה שהתפתח לביקורו המשמעותי בבלארוס, שם הודגש דחיית החד-צדדיות המערבית והסכמה להרחבת שיתוף פעולה צבאי. עד שעות הצהריים המוקדמות, המיקוד עבר יותר ויותר למצב המדרדר בעזה, עם דיווחים נרחבים על גיוס 60,000 חיילי מילואים על ידי ישראל ואישור תוכנית לכיבוש מלא של העיר עזה. זה הגיע לשיאו בדיווחי ערב המאשרים את תחילת השלב הראשון של תוכנית הכיבוש של ישראל בעיר עזה ושליטתה על פאתי העיר, מה שמציין התפתחות מהותית בסכסוך האזורי המתמשך. דיונים לגבי הפעלה פוטנציאלית של מנגנון ההדק על תוכנית הגרעין של איראן נמשכו גם הם לאורך היום.
⌨
התקשורת האיראנית ב-21 באוגוסט סיקרה באופן בולט את הסלמת הסכסוך בעזה, כאשר דיווחים מוקדמים אישרו את המבצע הצבאי של ישראל לכיבוש העיר עזה וקריאות האו"ם לעצירה. נרטיב זה התפתח במהלך היום, ופירט את בריחת התושבים וכניסת הכוחות הישראליים לפאתי העיר, בהמשך להתפתחויות מהיום הקודם. מבית, נושא משבר האנרגיה החוזר באיראן זכה לתשומת לב עיתונאית משמעותית. לאחר אזכורים ראשוניים של הפסקות חשמל, דיווחים מאוחרים יותר הדגישו את ביקורתו של הנשיא פזשקיאן על אדישות פקידים לצריכת אנרגיה וקריאות גוברות לרפורמות יסודיות בניהול האנרגיה הממלכתי. הלחץ הבינלאומי גם הסלים, כאשר בריטניה הטילה סנקציות על גורם איראני וארה"ב הטילה סנקציות על חברות ומיכליות נפט נוספות, לצד חששות בנוגע לפיקוח גרעיני.
⌨
תשומת הלב המערכתית ב-22 באוגוסט התמקדה בשני מצבים קריטיים ומתפתחים. המשבר ההומניטרי בעזה הסלים באופן משמעותי כאשר גוף הנתמך על ידי האו"ם אישר רעב, התפתחות שישראל חלקה עליה. במקביל, איומים ישראליים על התקפות חדשות נמשכו לצד תנאי נתניהו למשא ומתן על הפסקת אש, תוך הדגשת שחרור בני הערובה. בשעות אחר הצהריים, המאמצים הדיפלומטיים הנוגעים לתוכנית הגרעין של איראן התעצמו. המשא ומתן האיראני עיראקצ'י שוחח עם ארבעה בכירים אירופים, כולל שרי החוץ הצרפתי והגרמני, שהזהירו כי זמן המשא ומתן אוזל. דיווחים הצביעו על כך שאיראן דחתה את תנאי אירופה, ועיראקצ'י הזהיר מפני השלכות הפעלת מנגנון ה"סנאפ-בק", כאשר שיחות מתוכננות לשבוע הבא. בתוך לחצים חיצוניים אלה, התפתחו מחאות פנימיות בטהראן ובשיראז, כאשר מפגינים הביעו תלונות כלכליות וקראו "לא עזה, לא לבנון, רק העם האיראני". תרגיל צבאי של משמרות המהפכה סגר גם את המרחב האווירי במערב איראן מוקדם יותר באותו יום.
⌨
דיווחים בוקר בתקשורת האיראנית התמקדו בעמדה הבלתי מתפשרת של המדינה בנוגע למנגנון ה'סנאפ-בק', כאשר גורמים רשמיים הצהירו על עמדת "אין כניעה" תוך שמירה על פתיחות למשא ומתן אמיתי. איראן, על פי הדיווחים, דחתה את תנאי אירופה והגבירה את ההתייעצויות עם רוסיה כדי לסכל את המנגנון. המשא ומתן עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית נתקל בסיבוכים עקב איומים לכאורה נגד רפאל גרוסי. סיקור אמצע היום שב והדגיש נחישות זו, בצד חששות ביטחוניים גוברים, כולל טענות שישראל מבקשת נוכחות אווירית מתמדת מעל איראן ודיווח אוקראיני שאיראן ביקשה סיוע מבלארוס להגנה האווירית הפגועה שלה, מה שהדהד דיוני שיתוף פעולה צבאי קודמים. המשבר ההומניטרי בעזה המשיך למשוך תשומת לב, עם פניות דיפלומטיות בינלאומיות ודיווחים על הרעב. מאוחר יותר, הודגשו מאמצים דיפלומטיים בנוגע למועד הקרב של אירופה לתוכנית הגרעין, יחד עם דיווחים על חיסול צוות טרור במזרח איראן.
⌨
המוקד העיקרי של העריכה ב-24 באוגוסט התרכז בהצהרותיו של המנהיג העליון ח'אמנאי, אשר למעשה עיצבו את נרטיב היום. מאמצע הבוקר, כלי תקשורת רבים דיווחו על דחייתו הנחרצת של המשא ומתן הישיר עם ארצות הברית, והצהירו כי הסוגיות הבילטרליות "בלתי פתירות". עמדה זו מתייחסת ישירות לדיונים בימים קודמים סביב מנגנון ה'סנאפ-בק' והאפשרות ל"משא ומתן אמיתי". במקביל, ח'אמנאי הדגיש את "מגן הפלדה של האחדות הלאומית", דחק בתמיכה חזקה בפקידי הממשלה והזהיר מפני מזימות חיצוניות לזרוע מחלוקת ודרישות אמריקאיות לציות. מוקדם יותר באותו יום, התקשורת האיראנית שמרה על התמקדותה בסכסוך בעזה, בפירוט הפגנות ישראליות לדרישת הפסקת אש וחשדות ישראל לגבי נשק חות'י הדומה לאיראני. הפעלת מנגנון ה'סנאפ-בק' המשיכה להידון, כאשר בכיר אמריקאי לשעבר דחק בפעולה מיידית. חדשות בינלאומיות סיקרו גם מתקפות רחפנים אוקראיניות על תחנת הכוח הגרעינית קורסק ברוסיה.
⌨
המוקד העיקרי של העריכה באיראן במהלך היום היה המשא ומתן הגרעיני המתקרב בז'נבה והתמרונים הדיפלומטיים הקשורים למנגנון ההצמדה מחדש. דיווחים מוקדמים אישרו ששיחות איראן-EU3 נקבעו ליום שלישי, התפתחות שזכתה לתשומת לב רבה לאחר ימים של דיונים על הדד-ליין האירופי. בשעות הבוקר המאוחרות, דיפלומט צרפתי תיאר את השיחות הללו כ"הזדמנות האחרונה" של הרפובליקה האסלאמית. דיווחים מקבילים הדגישו את אזהרת ארה"ב לאיראן בדבר אחריות אם לא יושג הסכם, בעוד שהנשיאים פזשקיאן ופוטין, בשיחת טלפון, חזרו והדגישו את זכותה של איראן להעשרה ושללו כל כוונה לרכוש נשק אטומי. אחר הצהריים, רוסיה התנגדה במפורש למנגנון ההצמדה מחדש, וכינתה אותו "טריק מערבי". לקראת סיום היום, איראן הביעה נכונות לבניית אמון הדדי עם אירופה, ורוסיה, לפי הדיווחים, ביקשה להאריך את הסכם הגרעין ואת מסגרת הזמן להפעלת מנגנון ההצמדה מחדש במועצת הביטחון, מה שהעיד על אסטרטגיות דיפלומטיות מתפתחות. במקביל, הגינוי העולמי לתקיפה ישראלית על בית חולים בעזה זכה אף הוא לבולטות.
⌨
היום, סדרי העדיפויות העיתונאיים התמקדו בעיקר בשתי התפתחויות דיפלומטיות מרכזיות. דיווחים מוקדמים פירטו את גירוש שגריר איראן מאוסטרליה, תוך ציון מעורבות לכאורה בהתקפות אנטישמיות ואיום להכניס את משמרות המהפכה לרשימת ארגוני הטרור. התקשורת האיראנית סיקרה בהרחבה פעולה זו, כאשר משרד החוץ גינה את המהלך וקרא לאוסטרליה לשקול מחדש, וכינה את ההאשמות "חסרות בסיס".
אחר הצהריים, תשומת הלב עברה לז'נבה, שם הסתיימו המשא ומתן הגרעיני בין איראן לשלוש מדינות אירופיות. בעוד הדיווחים הצביעו על העדר פריצות דרך ברורות מיידיות, פקידים איראנים טענו כי הדיפלומטיה אינה במבוי סתום וכי המגעים יימשכו, בהמשך למיקוד אתמול בשיחות אלו כ"הזדמנות אחרונה". בנפרד, האלוף מוסווי חזר על קריאות לשיתוף פעולה איראן-פקיסטן במאבק בטרור לאורך גבולם המשותף.
אחר הצהריים, תשומת הלב עברה לז'נבה, שם הסתיימו המשא ומתן הגרעיני בין איראן לשלוש מדינות אירופיות. בעוד הדיווחים הצביעו על העדר פריצות דרך ברורות מיידיות, פקידים איראנים טענו כי הדיפלומטיה אינה במבוי סתום וכי המגעים יימשכו, בהמשך למיקוד אתמול בשיחות אלו כ"הזדמנות אחרונה". בנפרד, האלוף מוסווי חזר על קריאות לשיתוף פעולה איראן-פקיסטן במאבק בטרור לאורך גבולם המשותף.
⌨
המיקוד העיקרי של העיתונות ב-27 באוגוסט היה חזרתם של פקחי סבא"א לאיראן, כפי שאושר בבוקר על ידי המנהל הכללי גרוסי ויו"ר הפרלמנט קאליבאף. התפתחות זו, שהתרחשה על רקע שיחות ז'נבה התקועות ודיווחים קודמים על הפחתת העשרת אורניום פוטנציאלית, עוררה מיד התנגדות פרלמנטרית משמעותית, כאשר חלק מהנציגים כינו את הפקחים "מרגלים" ואיימו בצעדים משפטיים נגד פקידים כמו פזשקיאן ולריג'אני. שר החוץ עראקצ'י הבהיר כי נוכחות הפקחים נועדה לתדלוק כור בושهر, ואושרה על ידי המועצה העליונה לביטחון לאומי ובהתאם לחוק. במקביל, תשומת הלב התעצמה סביב הפעלת מנגנון המאשה המתקרבת על ידי המעצמות האירופיות, הצפויה ביום חמישי. דרישתו של גרוסי לגישה בלתי מוגבלת לכל המתקנים, לא רק לאלה שנחסכו במלחמה, הוסיפה רובד נוסף של מתח, בעוד ארה"ב והאיחוד האירופי חזרו והדגישו את מחויבותם למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, ובכך עיצבו יום של התפתחויות דיפלומטיות ופנימיות מוגברות הקשורות לגרעין.
⌨
מוקד העריכה של היום הגיע לשיאו בהפעלת מנגנון המאשה על ידי המעצמות האירופיות, התפתחות שצפויה מאז שיחות ז'נבה של "הזדמנות אחרונה". דיווחים מוקדמים פירטו את ההתחלה הקרבה, אשר עד אמצע היום אושרה רשמית בתקשורת האיראנית והבינלאומית באמצעות מכתב למועצת הביטחון של האו"ם.
שר החוץ האיראני, עראקצ'י, גינה מיד את המהלך כ"בלתי חוקי ובלתי מוצדק", איים ב"תגובות הולמות" וסימן הפסקה פוטנציאלית של שיתוף הפעולה עם סבא"א. מהלך זה, שהתקבל בברכה על ידי ארצות הברית, מפעיל תהליך משפטי בן 30 יום, כאשר פקידי אירופה הצהירו כי הוא אינו מסמל את סוף הדיפלומטיה. בנפרד, כמה כלי תקשורת דיווחו על "ניקוי מהיר" של אתר גרעיני בטהראן בעקבות תקיפות ישראליות לכאורה. במישור הפנימי, החלו לצוץ דיונים לגבי צומת הדרכים הקריטי של טהראן, ושקלו אפשרויות בין "מדיניות התאבדותית" ל"גמישות דיפלומטית" בתגובתה.
שר החוץ האיראני, עראקצ'י, גינה מיד את המהלך כ"בלתי חוקי ובלתי מוצדק", איים ב"תגובות הולמות" וסימן הפסקה פוטנציאלית של שיתוף הפעולה עם סבא"א. מהלך זה, שהתקבל בברכה על ידי ארצות הברית, מפעיל תהליך משפטי בן 30 יום, כאשר פקידי אירופה הצהירו כי הוא אינו מסמל את סוף הדיפלומטיה. בנפרד, כמה כלי תקשורת דיווחו על "ניקוי מהיר" של אתר גרעיני בטהראן בעקבות תקיפות ישראליות לכאורה. במישור הפנימי, החלו לצוץ דיונים לגבי צומת הדרכים הקריטי של טהראן, ושקלו אפשרויות בין "מדיניות התאבדותית" ל"גמישות דיפלומטית" בתגובתה.
⌨
בעקבות הפעלת מנגנון המאשה על ידי אירופה אתמול, כלי התקשורת האיראניים סיקרו בהרחבה את ההשלכות הדיפלומטיות המיידיות ב-29 באוגוסט. מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה שוב ושוב לדון בתהליך, כאשר צרפת ובריטניה ביקשו את הישיבה הראשונית. משרד החוץ של טהראן גינה בחריפות את המהלך כבלתי חוקי, בלתי מוצדק ו"הליך מסוכן", ובמקביל הצהיר במפורש על נכונותה של איראן ל"משא ומתן הוגן" בתום לב, אך לא תחת איום או כפייה. אירופה, כולל בריטניה, חזרה וציינה כי הצעת הארכה לגבי הסנקציות עדיין קיימת, והציבה תנאים ספציפיים. במישור הפנימי, דווח על צנזורה של הרפובליקה האסלאמית על כלי תקשורת בנוגע להשפעות הכלכליות של המאשה, בעוד שהוויכוחים הפנימיים נמשכו על פרישתה האפשרית של איראן מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. גרמניה גם פרסמה אזהרה לאזרחיה לעזוב את איראן, מה ששיקף מתיחות בינלאומית מוגברת.
⌨
התקשורת האיראנית סיקרה בהרחבה את הפעלת מנגנון המאשה ואת תגובת טהראן לאורך היום. דיווחים מוקדמים הדגישו איומים מתואמים מצד כלי תקשורת ממלכתיים בפרישה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), עמדה שנתמכה על ידי גורם רשמי לשעבר שקישר את בחינת חברותה באמנה להחזרת סנקציות. שר החוץ עראקצ'י שב והדגיש את זכותה של איראן להגיב ל"דחיפת המאשה" של הטרויקה האירופית, בזמן שמועצת הביטחון של האו"ם התכנסה כדי לבחון את המאשה. עד סוף הבוקר, החלו להתגלות השלכות כלכליות, כאשר המדד הראשי של הבורסה בטהראן ירד באופן משמעותי ומחירי המטבעות זינקו. כלי תקשורת דנו בהשפעת המאשה על הכלכלה הדיגיטלית ועל עמידותה הכלכלית הכוללת של איראן. בשעות אחר הצהריים המאוחרות, התפתחות חדשה ומשמעותית התרחשה עם דיווחים על תקיפה ישראלית שבה נהרגו ראש ממשלת החות'ים בתימן וכמה שרים, אירוע שגרר גינויים חריפים מאנסארללה. במקביל, נמשכו הדיונים על חיזוק היחסים האסטרטגיים עם ארמניה, כאשר בכירים הביעו התנגדות להתערבות זרה.
⌨
התקשורת האיראנית ב-31 באוגוסט התמקדה רבות בהגעתו של הנשיא פזשקיאן לסין לפסגת ארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה (SCO), תוך הדגשת מדיניות "התקרבות למזרח" של איראן. דגש אסטרטגי זה התחזק על ידי הנחייתו של המנהיג העליון ח'אמנאי ליישם את כל ההיבטים של ההסכם האסטרטגי עם סין. התפתחויות אלו התרחשו בצל הלחצים הכלכליים המתמשכים ממנגנון המאשה שדווחו בימים קודמים. במקביל, המתיחות האזורית נותרה בולטת. דיווחים מוקדמים עסקו בקריאת האיחוד האירופי לארה"ב לשקול מחדש את סירוב הוויזות לפקידים פלסטינים. משמרות המהפכה ואנסאר-אללה פרסמו אזהרות חריפות מפני "תגובה קשה" למתקפות "ציוניות" מדווחות בתימן, בעקבות דיווחי היום הקודם על הרג פקידי חות'ים. אישור ישראל על מותו של אבו עוביידה, דובר חמאס, גם כן זכה לסיקור. בזירה הפנימית, גל של גאווה לאומית ליווה את זכייתה של נבחרת הנוער האיראנית בכדורעף באליפות העולם, אירוע שהוגבר באופן ניכר על ידי ברכות מהמנהיג העליון.
כותרות חיות
מאיראן