אוגוסט
01.08.2025
יום שישי

יום פני הרעב נחשפו

התקשורת הפלסטינית ב-1 באוגוסט שמרה על מיקוד אינטנסיבי ב"מלחמת רצח העם" בעזה, כאשר האסון ההומניטרי הפך לנרטיב מרכזי. דיווחים מוקדמים פירטו את התעמקות הרעב, תת-תזונה חמורה בקרב ילדים, ונפגעים רבים בקרב מבקשי הסיוע. הגעתו של שליח ארה"ב ויטקוף לרפיח להערכת הסיוע זכתה לסיקור נרחב, אם כי מקורות פלסטיניים ראו בביקורו בספקנות, ותייגו אותו כ"הצגה" בתוך הסבל המתמשך. דיווחי אמצע היום הדגישו הודאה של גורם ישראלי בהמשך המצור מסיבות פוליטיות למרות מודעות לרעב. מאוחר יותר, גדודי אל-קסאם פרסמו תיעוד של שבוי ישראלי כחוש, ששימש כדי להדגיש חזותית את תנאי הרעב הקשים ותאם לדיוחי האו"ם על אלפי הרוגים בעת המתנה לסיוע. במקביל, המשא ומתן להפסקת אש נתקל במכשולים, כאשר חמאס הפסיק ככל הנראה את השתתפותו עד לסיום המשבר ההומניטרי, בעוד גורמים ישראלים ציפו להחלטות עתידיות מכריעות בנוגע לעזה. פורטוגל החלה בצעדים לקראת הכרה במדינה פלסטינית.
02.08.2025
יום שבת

רעב בעזה: הכחשה ומוות

התקשורת הפלסטינית ב-2 באוגוסט המשיכה להתמקד באופן אינטנסיבי בקטסטרופה ההומניטרית בעזה, ביום ה-666 ל"מלחמת רצח העם". הדיווחים הדגישו באופן עקבי את התרחבות הרעב, מקרי המוות הטראגיים של ילדים ותינוקות מתת-תזונה, ועלייה במספר הנפגעים בקרב מבקשי הסיוע. התפתחות מרכזית הייתה הצהרותיו השנויות במחלוקת של שליח ארה"ב, ויטקוף, שהכחיש רעב בעזה וטען שחמאס הסכים להתפרק מנשקו, תוך כדי דיון בתוכנית מקיפה להשבת החטופים. גורמים פלסטיניים, כולל חמאס, דחו בתוקף טענות אלו, והאשימו את ויטקוף בהטעיית דעת הקהל ובמתן כיסוי פוליטי למדיניות הרעב. במקביל, הופיעה הצעה אמריקאית-ישראלית חדשה לעזה, אך סירובה הנחרץ של חמאס להתפרק מנשקה מצביע על קיפאון מתמשך במשא ומתן. היום גם העיד על עלייה בביקורת הפנימית בישראל, כאשר גורמי ביטחון לשעבר תיארו את המלחמה כ"רצח עם" נגד אזרחים וסנאטור אמריקאי כינה את עזה "גיהינום עלי אדמות". גדודי אל-קסאם פרסמו תיעוד חדש של שבוי ישראלי כחוש, מה שהדגיש עוד יותר את התנאים הקשים.
התקשורת הפלסטינית דיווחה בעקביות ב-3 באוגוסט על הקטסטרופה ההומניטרית המעמיקה בעזה, ופירטה על נפגעים מתמשכים, עלייה במספר ההרוגים ורעב חמור שהוחמר על ידי חסימות סיוע וביזה. במקביל, דיווחים הדגישו חילוקי דעות פנימיים משמעותיים בישראל לגבי עתיד עזה, כאשר הערכות של תשישות צבאית ותבוסה אסטרטגית צברו בולטות. מוקד עריכה חדש עלה באמצע הבוקר בנוגע להתגברות חילול מסגד אל-אקצא על ידי פקידים ומתנחלים ישראלים. היום הגיע לשיאו עם הצעת גדודי אל-קסאם, שזכתה לסיקור נרחב בשעות אחר הצהריים המאוחרות, לספק לשבויים ישראלים מזון ותרופות, בתנאי לזרימה חופשית של סיוע לאוכלוסייה האזרחית בעזה. הצעה זו הדגישה את חששות הרעב המתמשכים וקישרה לנושא השבויים הנוכחי.
04.08.2025
יום שני

החלטת כיבוש עזה

התקשורת הפלסטינית ב-4 באוגוסט נפתחה בדיווחים מתמשכים על "מלחמת ההשמדה" המתמשכת בעזה, המפרטים את החמרת הרעב ואת מספר הנפגעים הבלתי פוסק, במיוחד בקרב מחפשי הסיוע. דיונים מוקדמים הדגישו גם חששות פנימיים בישראל לגבי תבוסה אפשרית ועתיד המלחמה. התפתחות חדשה ומשמעותית צצה באמצע הבוקר עם דיווחים על התפרצות תסמונת גילאן-בארה בעזה, שהביאה לשלושה מקרי מוות ואזהרות מפני קטסטרופה בריאותית חדשה. ככל שהיום התקדם, המוקד העיקרי של העריכה עבר באופן ניכר להצהרות ממשרד נתניהו המאשרות החלטה לכבוש את רצועת עזה, מהלך שנקשר לעיתים קרובות ל"אור ירוק" לכאורה מצד ממשל טראמפ, למרות התנגדות ביטחונית פנימית מדווחת. התנאים ההומניטריים הקשים, כולל שיתוק ילדים הקשור לרעב ולחסמי סיוע, נותרו רקע מתמיד לאורך כל היום.
05.08.2025
יום שלישי

יום התבהרות נתיב הכיבוש

התקשורת הפלסטינית ב-5 באוגוסט התמקדה בעיקר בהחלטה המתפתחת של ישראל בנוגע לכיבוש עזה, בהמשך למגמה מהיום הקודם. דיווחי הבוקר הצביעו על החלטה מגובשת לפלישה קרקעית מלאה, אם כי סיקור אמצע היום הדגיש ישיבות ביטחוניות פנימיות דחופות בישראל שדנו בתוכניות חלופיות לשליטה עתידית. לאורך אחר הצהריים, דיווחים הצביעו יותר ויותר על כך שראש הממשלה נתניהו מתקדם לעבר כיבוש מלא בעקבות התייעצויות, למרות אזהרות מבכירים מפני "מלחמת נצח" ועלויות כספיות גבוהות. ויכוחים בין נתניהו לרמטכ"ל שלו עלו, לצד הפגנות בתל אביב. במקביל, המשבר ההומניטרי החמור נותר מרכזי, כאשר נתוני האו"ם מציינים 28 הרוגים בקרב ילדים מדי יום, ודיווחים חדשים על שמונה מקרי מוות מרעב בתוך 24 שעות. מעשי טבח נגד מבקשי סיוע, שגרמו ליותר מ-80 הרוגים, זכו גם הם לתשומת לב משמעותית.
התקשורת הפלסטינית פתחה בדיווחים נרחבים על טבח חדש בעזה, ופירטה על 20 הרוגים מהתהפכות משאית סיוע ועל נפגעים המוניים נוספים בקרב מחפשי הסיוע, תוך ציון 670 יום ל"רצח עם". לאחר מכן עבר המיקוד העיתונאי לדיונים פנימיים הולכים וגוברים בישראל בנוגע לכיבוש מלא אפשרי של עזה, תוך הדגשת עימות צפוי בין ראש הממשלה נתניהו לרמטכ"ל זמיר, ודיווחים שהדגישו אזהרות לגבי עלויות אנושיות וכלכליות גבוהות. בהמשך היום הופיעו דיווחים חדשים המפרטים טיסות מודיעין בריטיות מעל עזה ומעורבות לכאורה של מיקרוסופט בניטור תקשורת פלסטינית. בערב דווח על תוכניות ישראליות מפורטות לכיבוש העיר עזה ומחנות המרכז בתוך חמישה חודשים, לצד אזהרות בינלאומיות מתמשכות לגבי החמרת משבר הרעב.
התקשורת הפלסטינית פתחה את היום בכיסוי אינטנסיבי של "מלחמת רצח העם" המתמשכת בעזה, המציינת 671 ימים, ופירטה נפגעים רבים ומשבר הומניטרי חמור. התפתחות מוקדמת משמעותית הייתה דיווחים נרחבים שישראל סיכלה הסכם הפוגה וחילופי שבויים ברגע האחרון. ככל שהתקדם היום, עברה ההתמקדות המערכתית לדיוני הקבינט הישראלי המפורטים יותר בנוגע לתוכניות כיבוש עזה, כולל אזהרות צבאיות מפני מלכודות אסטרטגיות. אחר הצהריים, ראש הממשלה נתניהו הציג בפומבי את כוונת ישראל לשלוט שליטה מלאה ללא סיפוח, והציע כוחות מעבר ערביים או בינלאומיים. הדבר גרר מיד גינוי חריף מצד חמאס, שכינה את הצהרותיו "הפיכה נגד המשא ומתן" והצביע על "כוונות התפשטות", מה שאותת על התמוטטות בשיחות עתידיות. הרס מתמשך ושיבוש סיוע נותרו חששות קבועים.
הסיקור התקשורתי הפלסטיני היום נשלט באופן מוחלט על ידי תוכנית ישראל שאושרה לכיבוש העיר עזה. דיווחים מוקדמים פירטו את החלטת הקבינט הישראלי להרחיב את הפעולות, מה שגרר גינוי חריף מצד חמאס, שכינה זאת פשע מלחמה וטקטיקת משא ומתן. גם נשיאות הרשות הפלסטינית דחתה את ההחלטה, בעוד שהאופוזיציה הפנימית בישראל הביעה חששות מפני השלכות חמורות. במהלך היום, התקשורת הרחיבה על שלושת שלבי הכיבוש, לצד דיווחים עקביים על המשבר ההומניטרי החמור, כולל עלייה במספר מקרי המוות מרעב ובתי חולים עמוסים. אחר הצהריים, הופיעו תגובות בינלאומיות, כשגרמניה השעתה יצוא צבאי ומועצת הביטחון של האו"ם התכנסה לדון בתוכנית. במקביל, מצרים וקטאר הציגו הצעת הפסקת אש חדשה לעזה, המשקפת מאמצים דיפלומטיים מוגברים בתגובה לאסטרטגיית הכיבוש המתפתחת.
התקשורת הפלסטינית דיווחה בהרחבה על המשבר ההומניטרי המעמיק בעזה, ופירטה עלייה במקרי המוות הקשורים לרעב, נפגעים בקרב מבקשי סיוע והרס נרחב. על רקע זה, התגברה הסיקור סביב תוכנית הכיבוש המוצעת של ישראל לעזה, שנתקלה בהתנגדות פנימית משמעותית לאורך היום. הדיווחים הדגישו התנגדות מצד הנהגת הביטחון הישראלית ושר בכיר, לצד הפגנות רחבות היקף בתל אביב שדרשו הפסקת אש וביקרו את התנהלות המלחמה של ראש הממשלה.
במקביל, מאמצים דיפלומטיים אינטנסיביים זכו לבולטות, כששליחים אמריקאים וקטארים נפגשו כדי לדון בתוכנית לסיום המלחמה. על פי הדיווחים, מתווכים רצו נגד הזמן כדי להשיג הסכם, מה שהדגיש איומים מתמשכים של פלישה ישראלית מחודשת לעיר עזה.
התקשורת הפלסטינית התמקדה בתחילה במשבר ההומניטרי החמור בעזה, בפירוט מקרים של רעב וקורבנות, לצד מאמצים דיפלומטיים מחודשים להשגת הפסקת אש ולמניעת כיבוש מלא. דיווחים הדגישו לחץ אמריקאי נגד פלישה ישראלית מוחלטת לעזה ותוכניות ישראליות חדשות ל"עיצוב מחדש" של מחנות הפליטים בגדה המערבית לאזורי מגורים. התפתחות פנימית משמעותית הייתה הודעת משפחות חיילים ישראלים שבויים על שביתה מקיפה נגד תוכנית הכיבוש בעזה. אולם, העדיפות העריכתית של היום השתנתה באופן מכריע בשעות הערב המאוחרות עם דיווחים נרחבים המאשרים את חיסולם של חמישה עיתונאים בעזה, ביניהם כתבי אל-ג'זירה אנס אל-שריף ומוחמד קריקה. אירוע זה מיד שלט בכותרות, ומשך גינוי חריף והאפיל על דיונים מתמשכים בנוגע למלחמה ותוכניות הכיבוש בעזה.
התקשורת הפלסטינית פתחה את היום בסיקור נרחב של חיסול עיתונאים בעזה, במיוחד אנס אל-שריף ומוחמד קריקה מאל-ג'זירה, ותיארה את מותם כניסיון להשתיק את האמת וכפשע מלחמה. הדיווחים הדגישו את ההלוויות וצוואתו האחרונה של אל-שריף. במקביל, הסיקור פירט פשיטות ישראליות מתמשכות ברחבי עזה, שגרמו לנפגעים רבים, ואת המשבר ההומניטרי המעמיק עם עלייה במקרי המוות מרעב. ככל שהיום התקדם, המיקוד התרחב לתוכניות הכיבוש הישראליות המתגבשות בעזה, שמשכו אזהרות פנימיות ישראליות וגינוי בינלאומי. עד הערב, חל שינוי ניכר לעבר התפתחויות דיפלומטיות, עם יוזמה חדשה ומקיפה ממצרים, קטאר וטורקיה שצצה להחיות את המשא ומתן בעזה, במטרה לפתרון פוליטי רחב יותר שיטפל בתפקידה העתידי של חמאס.
התקשורת הפלסטינית המשיכה לסקר את המשבר ההומניטרי החמור בעזה, עם דיווחים על הסלמה בהרס, החמרת הרעב ועליה במספר המתים, במיוחד בקרב ילדים. נרטיב פוליטי מרכזי עלה בבוקר עם דיווחים על מאמצים למנות איש עסקים פלסטיני, סמיר חלילה, למושל עזה, והסכמתו המאוחרת לתפקיד בתנאים מסוימים. עם זאת, הרשות הפלסטינית הכחישה מיד ובחריפות טענות ישראליות אלו לגבי כל מינוי כזה, ואישרה מחדש עמדה זו מספר פעמים במהלך היום תוך גינוי הצהרותיו של חלילה. במקביל, המאמצים הדיפלומטיים התחזקו, עם הגעת משלחת חמאס לקהיר לדיון בהפוגה פוטנציאלית בת 60 יום, וגורם מצרי שפרט תוכניות לממשל פלסטיני בן 15 איש. דחיפה זו להפסקת אש התרחשה על רקע דחייתו של נתניהו עסקאות חלקיות, והתעקשותו לסיים את המלחמה בתנאים ישראליים. עלו גם דיווחים על כך שישראל שוקלת לשלוח משלחת לקטאר ועל דיונים שנויים במחלוקת בנוגע להעברת אוכלוסיית עזה.
התקשורת הפלסטינית ב-13 באוגוסט תיעדה בהרחבה את תוכניותיה ארוכות הטווח של ישראל. דיווחים מוקדמים הדגישו את מחויבותו המחודשת של ראש הממשלה נתניהו לחזון "ישראל הגדולה" הכוללת שטחים סמוכים. נרטיב זה התעצם לאורך היום, וגרר גינויים אזוריים חריפים מירדן ומהליגה הערבית. במקביל, הסיקור התמקד בפרטים המתרחבים של עתיד עזה, כולל אישור צבאי של תוכניות כיבוש לאזורים כמו ציר נצרים. בעוד דיווחים מוקדמים על העברת אוכלוסיית עזה לדרום סודאן הוכחשו, דיווחים מאוחרים יותר הצביעו על כך שישראל נמצאת במגעים עם חמש מדינות נוספות ליישוב מחדש. מאמצים דיפלומטיים נותרו בולטים, כאשר חמאס שב והדגיש את נכונותו לחדש את המשא ומתן להפסקת אש בקהיר, בתוך דיווחים מתמשכים על פעולות ישראליות אינטנסיביות, הפגזות מתמשכות, ומשבר הומניטרי מעמיק בעזה, שאותרו לעיתים קרובות כ"רצח עם". היום גם כלל דיווחים על המשך אלימות מתנחלים קטלנית בגדה המערבית ודחיית ישראל המפורשת של מדינה פלסטינית.
התקשורת הפלסטינית ב-14 באוגוסט העניקה עדיפות עקבית לדיווחים על התוכניות המתפתחות של ישראל לעתיד עזה. כותרות הבוקר פירטו את "רצח העם" המתמשך וההרס הנרחב, ובמקביל דיווחו על איומי ההנהגה הישראלית להפצצות מוגברות. ככל שהיום התקדם, הסיקור התמקד במפורש בתוכניות הצבאיות לכיבוש עזה, כולל מאמצי כיבוש מחדש ודינמיקות שליטה עתידיות, שהתפתחו מאיומים כלליים לתוכניות מפורטות. במקביל, אישור וקידום תוכנית ההתיישבות E1 שלטו בכותרות, תוארו כמהלך קריטי לניתוק ירושלים מהגדה המערבית ולאישור הריבונות הישראלית, וגררו גינויים חריפים מצד פלגים פלסטינים וגופים בינלאומיים. דיווחים מאוחרים יותר הדגישו דרישות מנהיגי המתנחלים בגדה המערבית מנתניהו להכריז על ריבונות, מה שחיזק את האג'נדה הזו. בינתיים, המאמצים הדיפלומטיים להסכם מקיף בעזה, כולל חילופי שבויים, נמשכו בדוחא, אם כי הוצפו על ידי פירוט תוכניות הכיבוש והריבונות. המשבר ההומניטרי החמור בעזה נמשך, עם חסימת סיוע ועליה בנפגעים, כולל מקרי מוות מתת תזונה. האיום על מרואן ברגותי הופיע כנקודת דאגה מאוחרת וספציפית.
15.08.2025
יום שישי

חמאס סימן עסקת חלקית

כלי התקשורת הפלסטינים התמקדו במהלך היום בדיווחים חדשים המצביעים על נכונות חמאס ל"עסקה חלקית", כאשר מתווכים פועלים באופן אקטיבי להאצת השיחות. התפתחות זו הופיעה על רקע סיקור מתמשך של פעולות צבאיות ישראליות אינטנסיביות בעזה, במיוחד תחילת מתקפת אוגדה 99 בשכונת אל-זיתון, שהובילה להסלמה במספר הנפגעים ולהרס נרחב. המשבר ההומניטרי המתמשך, כולל מחלות חדשות בקרב העקורים, המשיך להיות מודגש. במקביל, פרויקט ההתנחלות השנוי במחלוקת E1, שמטרתו לפצל את הגדה המערבית ולבודד את ירושלים, נותר נקודת דאגה משמעותית. מוקדם יותר היום, פריצתו של השר הישראלי בן גביר לתא הכלא של מרואן ברגותי ואיומיו העוקבים עוררו גינוי נרחב וחששות לחייו של המנהיג הכלוא, והדהדו בערוצי תקשורת פלסטינים רבים.
התקשורת הפלסטינית שמרה על התמקדותה האינטנסיבית ב"רצח העם" המתמשך בעזה, ופירטה נתוני נפגעים גבוהים, עלייה בתמותה מרעב והרס נרחב כשהמלחמה נכנסת ליומה ה-680. בתחילה עלו דיווחים על שינוי אפשרי בעמדת חמאס לגבי עסקת הפסקת אש, כאשר מתווכים לכאורה דוחפים להאצת המשא ומתן. עד אמצע אחר הצהריים, התפתחות זו הפכה לסיקור משמעותי שדיווח על נכונות חמאס לקבל הצעה אמריקאית מעודכנת להפסקת אש ללא שינויים, מה שסימן התפתחות מכרעת במאמצים הדיפלומטיים. במקביל, דיווחים הצביעו על מאמצים מחודשים של הכיבוש להתכונן לעקירת תושבי צפון עזה דרומה, לצד השעיית אשרות כניסה של ארה"ב לעזתים. גורמים ישראלים שמרו על תנאים לכל עסקה, והדגישו את שחרור כל "החטופים" בפעם אחת.
כלי התקשורת הפלסטינים ב-17 באוגוסט התמקדו במציאות המהסלמת של כיבוש מלא קרוב בעזה. דיווחים מוקדמים פירטו מאמצי כיבוש מחדש בשכונות ספציפיות והכנות למחנות אירוח חדשים, לצד סיקור מתמשך של הפגזות אינטנסיביות ו"מלחמת רצח העם" המתמשכת. עד סוף הבוקר ובמהלך אחר הצהריים, התפתחות זו גדלה באופן משמעותי עם דיווחים על הכנות הצבא הישראלי להעברת תושבי עזה דרומה, והגיעה לשיאה באישורו של ראש המטה הכללי הישראלי לתוכנית כיבוש מלא של עזה. במקביל, ישראל העבירה מסר למתווכים המאיים בכיבוש מלא אם חמאס לא יחזור למשא ומתן. כל זאת התרחש בתוך חששות הומניטריים מעמיקים, כאשר דיווחים הדגישו בעקביות עלייה במספר מקרי המוות כתוצאה מרעב ותת-תזונה, במיוחד בקרב ילדים, וקריאות לסיוע מאוחד. מאמצים דיפלומטיים בקהיר נמשכו גם הם, כאשר ראש הממשלה הפלסטיני נפגש עם מקבילו המצרי. בנפרד, התפתחות פוליטית פנימית חדשה ראתה את הנשיא עבאס מוציא צו להקמת ועדה לניסוח חוקה זמנית, כהכנה לבחירות כלליות.
התקשורת הפלסטינית ב-18 באוגוסט הדגישה באופן בולט את התפתחות המשא ומתן להפסקת אש. דיווחי בוקר פירטו כי חמאס קיבל הצעה חדשה מהמתווכים. עד שעות הצהריים המוקדמות, הכותרות הצביעו על אישור ראשוני של חמאס, מה שסימן שינוי משמעותי. הסיפור הגיע לשיאו בשעות אחר הצהריים המאוחרות כאשר חמאס הודיע רשמית למתווכים המצריים והקטארים על הסכמתו להצעת הפסקת האש החדשה, מה שהוביל לדיווחים על מחלוקות פנימיות בממשלה הישראלית. ישראל אישרה את קבלת תגובת חמאס, מה שהציב את עזה על סף הודנה. תנועה דיפלומטית זו התרחשה על רקע סיקור מתמשך של המשבר ההומניטרי החמור בעזה, כולל נפגעים יומיומיים ומקרי מוות מתת-תזונה. במקביל, כלי תקשורת ציינו כי מלך ירדן דחה תוכניות כיבוש ישראליות לעזה.
כלי התקשורת הפלסטינים התמקדו ב-19 באוגוסט תחילה באישור הרשמי של חמאס להצעת הפסקת האש המצרית-קטרית, עם דיווחים על דרישת חמאס לערבויות כתובות נגד תוקפנות מחודשת. קטאר אישרה כי תגובת חמאס החיובית תואמת הסכמות ישראליות קודמות, והטילה את האחריות על ישראל. במקביל, משרד נתניהו הצהיר על מדיניות תקיפה ובלתי משתנה, ודרש את שחרורם של 50 או כל האסירים. עם זאת, התפתחות משמעותית נרשמה בהמשך היום. למרות המאמצים הדיפלומטיים המתמשכים ודיוני הפסקת האש, כותרות העיתונים דיווחו יותר ויותר על תוכניות ישראליות לכיבוש מלא של העיר עזה. הדבר הגיע לשיאו בדיווחים על פגישות של בכירים ישראלים לאישור תוכניות כיבוש ותחילת גיוס מילואים לכיבוש מלא של העיר עזה. הסיקור היומי ציין גם הפצצות ישראליות מתמשכות, נפגעים ומשברים הומניטריים, לצד פעולות התנגדות מתמשכות וקריאות בינלאומיות לסיוע ואזהרות מפני עקירה.
כלי התקשורת הפלסטינים ב-20 באוגוסט העניקו עדיפות גבוהה לדיווחים על הכיבוש המלא הקרב של העיר עזה על ידי ישראל. סיקור הבוקר פירט את אישור השר כץ לתוכנית "מרכבות גדעון 2", שהוביל לדיווחים על גיוס מילואים המוני. לאורך היום, הערוצים ציינו תוקפנות ישראלית מוגברת ברחבי עזה ודיונים סביב סכנות התוכנית. התפתחות חדשה ומשמעותית התרחשה עם סיקור נרחב של פעולות התנגדות פלסטיניות ברפיח ובחאן יונס, שהתמקדו במיוחד בניסיונות מדווחים ללכוד חיילים ישראלים. מאוחר יותר, הצבא הישראלי הודיע על תחילת הפעולות המקדימות למתקפה על העיר עזה, מה שסימן התקדמות קריטית בנרטיב הכיבוש. לצד סיפורים עיקריים אלו, נמשך הדיווח על המשבר ההומניטרי החמור ואישורה הרשמי של ישראל לתוכנית הבנייה בהתנחלות E1, שנתפסה באופן נרחב כחתירה תחת פתרון שתי המדינות.
התקשורת הפלסטינית ב-21 באוגוסט התמקדה רבות בהנחיותיו הנראות סותרות של ראש ממשלת ישראל נתניהו. דיווחים מוקדמים חיזקו את הצהרתו כי ישראל תמשיך לשלוט בעזה, גם אם תושג הפסקת אש. לקראת שעות אחר הצהריים המאוחרות, פורסמו ידיעות שנתניהו הורה על משא ומתן מיידי לסיום מלחמת עזה ולהשגת שחרור אסירים. אולם, שינוי לכאורה זה הסתבך מיד עם דיווחים עוקבים שהצביעו על כך שישראל עשויה שלא לשלוח משלחת משא ומתן לקהיר או לדוחא. זאת התרחש במקביל לאישורו על תוכניות לכיבוש עזה, מה שצייר אסטרטגיה ישראלית מורכבת בנוגע לעתיד הרצועה ומאמצי ההפוגה. על רקע זה, נמשכו הדיווחים על הפצצות ישראליות עזות על העיר עזה, אבדות אזרחיות נרחבות, ומשברים הומניטריים מעמיקים, כולל "מגפת רעב" מתקרבת בעזה.
כלי התקשורת הפלסטינים ב-22 באוגוסט התמקדו רבות בהכרזת האו"ם הרשמית על רעב בעזה, התפתחות שצפויה ואז אושרה בכלי תקשורת רבים, לעיתים קרובות תוארה במפורש כ"פשע הרעבה" הדורש התערבות בינלאומית דחופה. הכרזה זו הודגשה על ידי דיווחים על מקרי מוות של תינוקות כתוצאה מתת-תזונה וגינויים בינלאומיים, כולל מבריטניה. במקביל, הדיווחים פירטו את התוקפנות הישראלית הבלתי פוסקת, שסווגה בעקביות כ"מלחמת השמדה" הנמשכת כעת 686 ימים, עם מעשי טבח מתמשכים, הריסת בתים והרס תשתיות. על רקע זה, כלי התקשורת המשיכו לדווח על תוכניות ישראל לכיבוש עזה, כולל תוכנית פינוי המונית שאושרה על ידי "הקבינט" ופרטים חדשים הנוגעים להרס מבנים ומנהרות. בערב, עלה נושא מקביל הנוגע לדיונים מקדימים לקביעת מועד ומיקום למשא ומתן מחודש על עזה, תוך המשך המאמצים הדיפלומטיים המורכבים מימים קודמים.
פלסטין - כותרות חיות