אוגוסט
⌨
התקשורת הלבנונית ב-1 באוגוסט 2025 התמקדה באופן עקבי בוויכוח המתמשך על בלעדיות הנשק ויציבות הממשלה. דיווחים מוקדמים הצביעו על מאמצי הנשיא למנוע קריסת קבינט ולקדם פירוק נשק. עד סוף הבוקר, הדיווחים התעצמו על תקיפות אוויריות ישראליות אחרונות שגרמו לארבעה הרוגים, התפתחות חדשה שהגבירה את החששות הביטחוניים האזוריים. בזירה המקומית, נמשכו הדיונים על הארכת מנדט יוניפי"ל עם תמיכה מוגברת בצבא. אחר הצהריים, תשומת הלב עברה לישיבת הקבינט שאושרה ליום שלישי, כאשר "תיק הנשק" נרשם במפורש כסעיף מרכזי בסדר היום. שיחות ברמה גבוהה, כולל פגישה "חיובית וכנה" בין הנשיא עאון לדמות בחיזבאללה, דווחו בהרחבה כמאמצים להשיג הסכמה על מונופול הנשק המדינתי. במקביל, צוין צעד משמעותי בממשל הפנימי עם חתימת צווי מינויים שיפוטיים, המגשימים רפורמה ארוכת שנים. היום הסתיים בדיונים מתמשכים על תרחישי מלחמה פוטנציאליים המערבים את לבנון והמשבר ההומניטרי המתמשך בעזה, לצד שינויים במעורבות הדיפלומטית האמריקאית.
⌨
התקשורת הלבנונית ב-2025-08-02 התמקדה בעיקר בישיבת הממשלה הקרבה המתוכננת ליום שלישי, שתעסוק בבלעדיות הנשק. דיווחים מוקדמים הדגישו מאמצים נשיאותיים אינטנסיביים להשגת הסכמה, כאשר הנשיא עאון נחוש לקדם את מונופול המדינה על הנשק. חיזבאללה ואמל אישרו את השתתפותם אך עמדו על כך שמסירת נשק תלויה בנסיגה ישראלית. במהלך אמצע היום, שר המשפטים הצהיר כי אין לגיטימציה לנשק שאינו של המדינה, מה שחיזק את עמדת המדינה. תמרוני חיזבאללה ודחייתו מפירוק נשק, לצד עמדה דומה של חמאס, נותרו נושא מרכזי לאורך היום. עד הערב, הדיווחים הדגישו לחץ בינלאומי גובר, כאשר צרפת והקבוצה הערבית דחקו ברשויות הלבנוניות לטפל בתיק הנשק. התמקדות מתמשכת זו הדגימה את העדיפות העריכתית הקריטית שניתנה לוויכוח הפנימי על הנשק וממדיו הבינלאומיים.
⌨
ב-3 באוגוסט 2025, התקשורת הלבנונית המשיכה ברובה להתמקד במאמצי המדינה לבסס שליטה בלעדית על הנשק, כשקואליציה קריטית צפויה להתכנס ביום שלישי. דיווחים ציטטו מקורות כוויתיים שהציעו כי איחוד הנשק תחת סמכות מדינתית חזקה יכול לאפשר נסיגה ישראלית מלאה. דיווחים מוקדמים כיסו גם את דחיית חיזבאללה ללוחות זמנים של פירוק נשק ודרישתו לחימוש הצבא, לצד שינוי מדווח במומנטום הפוליטי התומך במדינה. לאורך היום, גורמים רשמיים חזרו והדגישו כי לאף גורם שאינו המדינה אין לגיטימציה על נשק, והזהירו מפני הפיכת פירוק הנשק ל"בעיה לבנונית-לבנונית" פנימית. במקביל, יום השנה החמישי לפיצוץ נמל ביירות שלט בסיקור המאוחר יותר, והציג קריאות נרחבות לצדק ולאחריות, כאשר אישי ציבור הדגישו שאף אחד אינו מעל החוק. ממגורות ביירות הוגדרו רשמית כמונומנטים היסטוריים בתוך קריאות מתמשכות אלה.
⌨
יום השנה החמישי לפיצוץ נמל ביירות שלט בתקשורת הלבנונית ב-4 באוגוסט, עם קריאות נרחבות לצדק ולהגשת כתב אישום מזורז. סיקור הבוקר הדגיש את חזרתו של הנשיא עאון על עקרון האחריות, בעוד שגופים בינלאומיים, כולל האו"ם, שגרירויות ארה"ב וצרפת, יחד עם האפיפיור פרנציסקוס, הוסיפו את קולם לדרישה למערכת משפט עצמאית ולסיום הפטור מעונש. לאורך היום, כלי התקשורת פירטו את החקירה העומדת במקום, תוך ייחוס העיכובים לעיתים קרובות לחסימה פוליטית. במקביל, ישיבת הקבינט הצפויה בנושא "בלעדיות הנשק" נותרה מוקד משמעותי. הדיונים נמשכו בנוגע לשקילת חיזבאללה את מסירת הנשק על רקע לחץ אמריקאי והאתגרים בהשגת מונופול מדיני על כלי נשק, ויכוח שהתפתח בימים קודמים. דיווחי התקשורת ציינו התייעצויות פוליטיות אינטנסיביות לקראת הישיבה המכרעת ביום שלישי.
⌨
התקשורת הלבנונית המשיכה להתמקד בישיבת הקבינט הרגישה שהתכנסה לדון במונופול הנשק של המדינה. הציפייה גברה במהלך הבוקר לגבי פתרונות אפשריים, על רקע הקריאות המתמשכות לצדק ביום השנה החמישי לפיצוץ נמל ביירות. ככל שהדיונים נמשכו, השייח' נעים קאסם חזר על עמדת חיזבאללה, בטענה שההתנגדות הקלה על פעולות המדינה וסירב בתוקף לכל לוח זמנים לפירוק נשק כל עוד התוקפנות הישראלית נמשכת. הדבר עורר תגובות נגד מיידיות מדמויות פוליטיות אחרות. בערב, התרחשה ההתפתחות המרכזית: הקבינט הטיל רשמית על הצבא להכין תוכנית מעשית למונופול הנשק עד סוף החודש, עם הצגה מתוכננת לפני סוף השנה, מה שמסמן צעד קונקרטי בוויכוח המתמשך על נשק שאינו מדינתי.
⌨
המוקד העיקרי של העריכה ב-6 באוגוסט התרכז בהחלטת הממשלה להטיל על הצבא לפתח תוכנית להגבלת נשק חיזבאללה. מהלך זה, שדווח מוקדם בבוקר, יזם עימות פוליטי משמעותי, כאשר שרים שיעים התנגדו ועזבו את הישיבה. חיזבאללה דחה במהירות ובמפורש את ההחלטה עד אמצע היום, כינה אותה "בלתי קיימת" ו"חטא גדול", ובכך העמיק את הקרע הפוליטי. סיעות אחרות, לעומת זאת, שיבחו את ההחלטה כ"צעד היסטורי". במקביל, מבצע צבאי גדול התרחש בבעלבכ, שם תקיפות מל"טים הובילו למותו של מבוקש. ככל שהיום התקדם, עלו אזהרות מפני קיפאון ממשלתי אפשרי והחרפת הפגנות עממיות, כאשר גורם איראני טען כי תוכנית פירוק הנשק תיכשל, מה שהעצים עוד יותר את הדיון על סמכות המדינה ושחקנים חמושים שאינם מדינתיים.
⌨
התקשורת הלבנונית הדגישה באופן עקבי את תוכנית הממשלה להגבלת הנשק. בבוקר נמשכו הדיונים, לצד דחיית משרד החוץ החריפה של התערבות איראן בנושא הנשק, והודעת יוניפי"ל על גילוי רשתות מנהרות. במהלך ישיבת הקבינט אחר הצהריים בנוגע למסמך הבלעדיות הנשק הנתמך בארה"ב, שרים מחיזבאללה ואמל נסוגו זמנית במחאה. הם קישרו את השתתפותם לנסיגה ישראלית והתנגדו לדיון בנשק ההתנגדות. למרות הנסיגה החלקית, הקבינט אימץ פה אחד את יעדי "נייר בראק" האמריקאי בנוגע למונופול הנשק עד הערב. מהלך זה, התקדמות מדיונים בימים קודמים, התקבל בברכה על ידי ארה"ב אך גם עורר הפגנות רחוב של תומכי חיזבאללה ואמל, המעידות על חלוקות פוליטיות מתמשכות סביב סמכות המדינה.
⌨
ב-8 באוגוסט, התקשורת הלבנונית סיקרה בהרחבה את המשך חתירת הממשלה למונופול נשק ממלכתי. בעקבות אישור הצעת ארה"ב מהיום הקודם לסיים את הנוכחות החמושה של חיזבאללה, דיווחים מוקדמים פירטו את נסיגת השרים השיעים והפגנות ראשוניות של תומכי חיזבאללה ואמל. במהלך הבוקר והצהריים, דיווחים הבהירו כי "הצמד" השיעי בוחן צעדים הבאים, מה שסימן מעורבות פוליטית מתמשכת ולא ניתוק מוחלט. גופים בינלאומיים, כולל מועצת שיתוף הפעולה במפרץ (GCC) והליגה הערבית, בירכו על ההחלטה, בעוד מסר איראני דחק לכאורה בחיזבאללה לא למסור את נשקו. למרות אזהרות מחבר פרלמנט של חיזבאללה, הנרטיב הכולל הצביע על כך שחיזבאללה נמנע מעימות ישיר עם המדינה. במקביל, מודיעין הצבא דיווח על פירוק כנופיות מסוכנות, מה שחיזק את ביסוס סמכות המדינה. דמויות פוליטיות הביעו אופטימיות לגבי יישום החלטת פירוק הנשק, ואישרו תמיכה מתמשכת בהשבת המדינה.
⌨
התקשורת הלבנונית ב-9 באוגוסט המשיכה בסיקור נרחב של חתירת הממשלה למונופול נשק ולסמכות מדינה, בהמשך לתוצאות ישיבת ה-7 באוגוסט. דיווחים מוקדמים דנו בעמדת "הצמד השיעי" ובהשפעתה של איראן על חימוש חיזבאללה, לצד אזהרות הצבא מפני הפגנות רחוב.שינוי מהותי התרחש בסוף הבוקר עם חדשות על פיצוץ תחמושת בדרום לבנון, שגרם לנפגעים רבים בקרב חיילי לבנון. בעוד שדיווחים מסוימים ייחסו זאת לשרידי תחמושת אויב ישראלי, אחרים, ובעיקר "כתאא'ב", ציינו כי הפיצוץ אירע בעת פירוק טילים של חיזבאללה.אירוע זה העצים את הדיון המתמשך על ריבונות. גורם איראני דחק לאחר מכן בדמויות לבנוניות למנוע את פירוק נשק חיזבאללה. באתגר דיפלומטי ישיר, משרד החוץ הלבנוני גינה בחריפות התערבות איראנית זו, וקבע כי עתידה של לבנון ומערכתה הפוליטית הן החלטות לבנוניות בלבד. דחייה זו הדגישה את עמדתה הנחרצת של ביירות נגד התערבות חיצונית.
⌨
הסיקור התקשורתי ב-10 באוגוסט התמקד בתוצאות הפיצוץ בדרום, שגבה את חייהם של שישה חיילים, אירוע שהעצים את השיח הלאומי המתמשך בנוגע לריבונות המדינה ושליטה בנשק. דיווחים מוקדמים פירטו את החקירות המתמשכות סביב הפיצוץ המעורפל, עם השערות שונות שהופצו. בעוד הצבא התאבל על חלליו, דמויות פוליטיות, ובמיוחד הפטריארך אל-ראעי מהגבול הדרומי, חיזקו קריאות לשלום ואישרו את סמכות המדינה, תוך התייחסות ישירה לוויכוח על מונופול הנשק. מלך ירדן הציע תמיכה לצבא לבנון, מה שהדגיש תמיכה אזורית בתפקידה של המדינה. זה בא בעקבות התפתחויות בימים קודמים בנוגע למרדף הממשלה אחר בלעדיות הנשק. כמה כלי תקשורת פעלו במקביל להפחתת חרדות פנימיות, ודחו דיבורים על מלחמת אזרחים כ"דיבורי סלון" בלבד, בעוד משרד החוץ שמר על עמדתו הנחרצת נגד התערבות חיצונית בדיוני פירוק הנשק.
⌨
התקשורת הלבנונית ב-11 באוגוסט המשיכה להתמקד באופן נרחב בסמכות המדינה ובדיון על פירוק נשק, בהמשך לדיונים בימים קודמים. דיווחים מוקדמים הדגישו ישיבת ממשלה צפויה ולחץ פוליטי פנימי, כולל פיצול מדווח בממשלת סלאם. התפתחות מפתח הייתה ביקורו של גורם איראני, שהעביר מסר של תמיכה איתנה בחזבאללה, מה שגרר גינויים לבנוניים חריפים נגד התערבות זרה בענייני הפנים של המדינה. השיח סביב נשק חזבאללה הסלים, כאשר כמה דמויות הזהירו מפני פירוק נשק בכוח ושפיכות דמים אפשרית. חקירות בנוגע לפיצוץ מחסן הנשק האחרון נמשכו, עם שאלות שהופנו לידיעת חזבאללה. במקביל, כלי תקשורת שמרו על סיקור עניינים אזוריים, כולל תוכניות ישראל לעזה ומאמצים אמריקאים/ישראלים לבחון מחדש את מנדט יוניפי"ל בדרום לבנון, בקישור ישיר לנוכחותו הצבאית המתמשכת של חזבאללה.
⌨
כותרות הבוקר הגדירו מיד את ביקור הבכיר האיראני, לאריג'אני, כמקור להסלמה פוליטית ולפרובוקציה פנימית, תוך הדגשת עמדתו התקיפה של חיזבאללה ואיומיו על הממשלה. זה קבע את הטון ליום שנשלט על ידי שילוב של השפעה חיצונית ודיון פנימי בלבנון על ריבונות. ככל שהיום התקדם, השיח בנושא השליטה הבלעדית של המדינה בנשק התעצם באופן משמעותי. דמויות פוליטיות, כולל שר המשפטים, מפלגת הכתאא'ב, הנשיא עאון וחבר הפרלמנט בסיל, גינו במפורש נשק שאינו מדינתי כאיום על לבנון, דחו התערבות איראנית ואישרו מחדש את נחיצות סמכות המדינה. בערב, עם אישור הגעתו של לאריג'אני, סיקור התקשורת המשיך לדון ביעדי הביקור, החל מניסיון "לצנן" מתחים ועד מאמץ "להעלות קלפי מיקוח" מול וושינגטון, הכל בהקשר המתמשך של סוגיית הנשק.
⌨
התקשורת הלבנונית ב-13 באוגוסט התמקדה בביקורו של הבכיר האיראני לריג'אני, אשר שלט בכותרות באופן עקבי. דיווחים מוקדמים העריכו את ביקורו כניסיון להשפיע על משא ומתן וחקרו את השלכותיו על מנדט יוניפי"ל ומעמדה האזורי של איראן. באמצע הבוקר, המיקוד התחזק כאשר הנשיא עאון מסר מסר תקיף ללריג'אני, דוחה ישירות התערבות זרה ונשיאת נשק בלתי מורשה, ובכך אישר מחדש את ריבונות לבנון. התפתחות משמעותית בשעות אחר הצהריים הייתה תוכנית צבא לבנון ל-120 יום, שדווחה בהרחבה, המפרטת מאמצים להגביל נשק ולאכוף את סמכות המדינה. פרט מבצעי זה הדגיש את נחישות המדינה בנושא בקרת הנשק, נושא חוזר מימים קודמים. מאוחר יותר, הנשיא סלאם חיזק עמדה זו, כשהצהיר כי החלטות ממשלת לבנון אינן פתוחות לדיון על ידי מדינות אחרות, וסימן יום של הצהרות פומביות ברורות של עצמאות לאומית בתוך לחצים דיפלומטיים חיצוניים.
⌨
כותרות היום המשיכו לעסוק בביקורו של הבכיר האיראני לריג'אני, כאשר התקשורת הלבנונית הדגישה עימות מתמשך בין התמיכה האיראנית ב"התנגדות" לבין עמדות הריבונות של ביירות. הנשיא עאון וראש הממשלה סלאם חיזקו את "הקווים האדומים" של לבנון ודחו התערבות זרה, תוך שיקוף נושאים מימים קודמים. המוקד העיקרי של העריכה נותר סמכות המדינה על הנשק, כאשר כלי התקשורת דנו בתוכנית צבא לבנון ללכוד נשק, וחלקם תיארו במפורש את "ההתנגדות" כנוגדת את המדינה. במקביל, הסלימו המתיחויות האזוריות, עם דיווחים על פעולות ישראליות המכוונות לבקאע ולדרום, לצד גינויים ערביים לטענות ישראליות המשתרעות לתוך לבנון. בעוד גורם ישראלי הכחיש תוכניות למלחמה חדשה, דווח גם על איומים ישראליים לפרק את נשק חיזבאללה בכוח. בנפרד, החלטה שיפוטית חדשה המורה על השבת כספים שהועברו לחו"ל זכתה לבולטות, מה שמצביע על התפתחות משמעותית למגזר הפיננסי.
⌨
הדיווחים הראשוניים הצביעו על המשך התרחבותו של הצבא דרומה בתוכניתו "לכליאת נשק", התפתחות שחלקם תיארו ככזו המתרחשת לאחר שביקורו של הבכיר האיראני לריג'אני ככל הנראה לא השיג את מטרותיו. אולם, המוקד המערכתי של היום עבר במהירות בצהריים המוקדמים עם הכרזתו של בכיר בחיזבאללה כי הקבוצה לא תוותר על נשקה, והזהיר את הממשלה מפני "פיצוץ" פנימי אפשרי. עמדה מתריסה זו עוררה מיד תגובות פוליטיות נרחבות ודחיות חריפות. לאורך היום, ראש הממשלה לשעבר סלאם ומספר נשיאים וראשי ממשלה לשעבר גינו איומים כאלה במלחמת אזרחים ובהכתבה חיצונית, ואישרו מחדש את החשיבות של סמכות המדינה. גם תמיכה בינלאומית בלבנון ובצבא שלה צוינה, לצד דיווחים על לבנון הנוקטת בצעדים ראשונים לקראת השבת ריבונותה המלאה, כל זאת על רקע הדיון הלאומי המתעצם הזה בנוגע לפיקוח על הנשק.
⌨
התקשורת הלבנונית סיקרה בהרחבה את הוויכוח הפוליטי הגובר בנוגע לסמכות המדינה ולנשק של חיזבאללה. מוקד מרכזי לאורך היום היה הצהרתו של השייח' נעים קאסם כי אינו חושש ממלחמת אזרחים, שהגיעה מיד לאחר "התנגדות הנשק" של היום הקודם. הצהרה זו גררה גינויים מיידיים וחריפים מצד דמויות פוליטיות מרכזיות, ביניהן ראש הממשלה לשעבר סלאם וג'עג'ע, אשר אישרו מחדש את תמיכתם בלגיטימיות המדינה ודחו שיח שכזה.
במקביל, הדיפלומטיה הבינלאומית נותרה נושא חשוב, עם דיווחים מפורטים על פסגת טראמפ-פוטין באלסקה, ובמיוחד על הצעתו של נשיא רוסיה פוטין לארח את הפגישה הבאה בנושא אוקראינה במוסקבה. במישור הפנימי, התפתחות חדשה צצה כשבסיל הגיש "תיק שחור" לוועדת חקירה פרלמנטרית, בטענה לשחיתות של למעלה ממיליארד דולר במגזר התקשורת. חששות מתמשכים לגבי ביטחון הגבולות והברחות מסוריה גם הם נמשכו בדיווחים.
במקביל, הדיפלומטיה הבינלאומית נותרה נושא חשוב, עם דיווחים מפורטים על פסגת טראמפ-פוטין באלסקה, ובמיוחד על הצעתו של נשיא רוסיה פוטין לארח את הפגישה הבאה בנושא אוקראינה במוסקבה. במישור הפנימי, התפתחות חדשה צצה כשבסיל הגיש "תיק שחור" לוועדת חקירה פרלמנטרית, בטענה לשחיתות של למעלה ממיליארד דולר במגזר התקשורת. חששות מתמשכים לגבי ביטחון הגבולות והברחות מסוריה גם הם נמשכו בדיווחים.
⌨
התקשורת הלבנונית במהלך היום התמקדה בעקביות בסוגיית הנשק של חיזבאללה וסמכות המדינה, בהמשך לוויכוחים מהימים הקודמים.
דיווחים מוקדמים הדגישו מאמצים דיפלומטיים ויוזמה נשיאותית, לצד אזהרות פנימיות מפני רטוריקה של מלחמת אזרחים. בשעות הבוקר המאוחרות, תשומת הלב העריכתית עברה לתרחישי "התנגשות" פוטנציאליים בין חיזבאללה למוסדות המדינה, עם ביקורת מתמשכת על הצהרותיו של השייח' נעים קאסם.
אחר הצהריים, תפסה מקום בולט הערתו של ראש ממשלת ישראל, נתניהו, בנוגע למניעת התחמשות חיזבאללה בכוח. באופן מכריע, הנשיא עון טען כי נשק חיזבאללה הוא "עניין פנימי" הפתוח לדיון בפיקוח המדינה, מה שמשקף קונצנזוס לאומי להגבלת נשק.
יו"ר הפרלמנט ברי חזר וקרא נגד מלחמת אזרחים, וקישר את סוגיית הנשק להתחייבויות ישראל. היום הסתיים בציפייה מתמשכת לשיחותיו של בראק, ממוסגרות על ידי הצהרות המנהיגים על שליטה לבנונית בוויכוח סביב הנשק.
דיווחים מוקדמים הדגישו מאמצים דיפלומטיים ויוזמה נשיאותית, לצד אזהרות פנימיות מפני רטוריקה של מלחמת אזרחים. בשעות הבוקר המאוחרות, תשומת הלב העריכתית עברה לתרחישי "התנגשות" פוטנציאליים בין חיזבאללה למוסדות המדינה, עם ביקורת מתמשכת על הצהרותיו של השייח' נעים קאסם.
אחר הצהריים, תפסה מקום בולט הערתו של ראש ממשלת ישראל, נתניהו, בנוגע למניעת התחמשות חיזבאללה בכוח. באופן מכריע, הנשיא עון טען כי נשק חיזבאללה הוא "עניין פנימי" הפתוח לדיון בפיקוח המדינה, מה שמשקף קונצנזוס לאומי להגבלת נשק.
יו"ר הפרלמנט ברי חזר וקרא נגד מלחמת אזרחים, וקישר את סוגיית הנשק להתחייבויות ישראל. היום הסתיים בציפייה מתמשכת לשיחותיו של בראק, ממוסגרות על ידי הצהרות המנהיגים על שליטה לבנונית בוויכוח סביב הנשק.
⌨
ביקורו של השליח האמריקאי בראק נשאר מרכזי בתקשורת הלבנונית, כהמשך לוויכוח הלאומי האינטנסיבי על נשק חיזבאללה וסמכות המדינה. דיווחים מוקדמים פירטו דיונים על מנדט יוניפי"ל ובלעדיות הנשק, בעוד אירוע ביטחוני של ירי לעבר משרד של מפלגת "הכוחות הלבנוניים" גם כן עלה לכותרות. הנשיא עון הציג דרישות מותנות לפירוק נשק, וחזר על עמדתו כי מדובר בעניין פנימי הקשור למחויבויות של צדדים אחרים ולתמיכה בצבא. יו"ר הפרלמנט ברי קרא לדיאלוג ושלל סכסוך אזרחי, תוך התיישרות עם דבריו של בראק על התקדמות. לאורך היום, מנהיגי לבנון הדגישו בעקביות את סמכותה הבלעדית של המדינה על הנשק, וקישרו זאת ליציבות ולמחויבויות ישראל. האסטרטגיה החדשה של וושינגטון נתפסה כתמיכה בממשלה, ביציבות ובפירוק נשק. חדשות אזוריות, במיוחד הסכמת חמאס להצעת הפסקת אש בעזה, זכו גם הן לתשומת לב משמעותית.
⌨
המוקד העיקרי של העיתונות עקב אחר המאמצים הדיפלומטיים המתפתחים של ארה"ב בנוגע ללבנון. דיווחים מוקדמים התמקדו בביקורו של השליח בראק בלבנון, תוך הדגשת דיונים על פריצות דרך חיוביות וציפייה לצעדים הדדיים מישראל. עתיד יוניפי"ל נותר נושא בולט, לצד ניתוח עמדתו האסטרטגית של חיזבאללה. עד שעות הצהריים המוקדמות, המסלול הדיפלומטי השתנה כאשר השליחים בראק ואורטאגוס יצאו לישראל, בעקבות דחייתו של ראש הממשלה נתניהו את הצעת הפסקת האש בעזה. במהלך היום, חששות פנימיים בלבנון בנוגע לנשק חיזבאללה נמשכו, כאשר דמויות פוליטיות מתחו ביקורת על פעולותיו ואזהרות מפני נכונותו להסלמה. בערב, המאמצים הדיפלומטיים הגיעו לשיאם בפגישה של בראק ואורטאגוס עם השר הישראלי לעניינים אסטרטגיים בפריז לדון בסוגיות תלויות ועומדות, מה שהדגיש את המעורבות הבינלאומית המתמשכת עם אתגרי לבנון.
⌨
כלי התקשורת הלבנוניים התמקדו בעתידו הלא וודאי של יוניפי"ל בתוך דיון בינלאומי, כאשר דיווחים מוקדמים פירטו את קריאות וושינגטון לסיומו ואת ההכנות הצבאיות הישראליות, כולל גיוס 60,000 חיילים, שהעלו חששות בלבנון. במקביל, הצורך להגביל את נשק חיזבאללה תפס מקום מרכזי, עם אישורים רשמיים של "אין דרך חזרה" וכי ייתכן שהצבא יבקש זמן נוסף ליישום. הביקורת נגד נאמנותו הנתפסת של חיזבאללה לאיראן התחזקה, כאשר דמויות דתיות ופוליטיות טענו שזו אינה מייצגת את הקהילה השיעית. אחר הצהריים, הנשיא עאון נפגש עם הסנאטור האמריקאי מארקוויין מולין, והדגיש את הצורך של צבא לבנון בתמיכה ואת הצורך בנסיגה ישראלית. הדיונים על תוכנית פירוק הנשק של הצבא בספטמבר נמשכו, תוך קישורה לעמידה של ישראל, על רקע דיווחים על תרגילים צבאיים ישראליים המדמים הסלמה גדולה.
⌨
כלי התקשורת הלבנוניים עקבו אחר המשך המאמצים הדיפלומטיים האמריקאים באמצעות השליח בראק, עם דיווחים ראשוניים ששיקפו חששות מהצעות אמריקאיות וגורל יוניפי"ל על רקע פעולות ישראליות בדרום לבנון, שגרמו לכאורה לנפגעים. ההתפתחות המרכזית של היום, לעומת זאת, הייתה התחלת פירוק הנשק הרשמית במחנות הפלסטיניים, שהחלה בבורג' אל-בראג'נה. מקורות הדגישו את תפקידו הפעיל של הצבא ביישום החלטת הממשלה הזו. השליח האמריקאי בראק בירך על כך כצעד היסטורי לקראת יציבות ואחדות, מה שהדגיש את הוויכוח הלאומי המתמשך סביב בקרת נשק וסמכות המדינה. במקביל, הדיונים סביב הארכת יוניפי"ל נמשכו, ובערב דווח על בקשה אמריקאית מישראל לצמצם פעולות צבאיות "לא דחופות" בלבנון.
⌨
התקשורת הלבנונית החלה את היום בהמשך ההתמקדות בתחילת פירוק הנשק הפלסטיני במחנות, התפתחות שהחלה ביום הקודם. דיווחים ראשוניים הדגישו את ההשקה ההדרגתית של תהליך המסירה, כאשר דיונים עלו לגבי יכולת הממשלה לטפל בכך. זה התפתח לדיון ששאל האם פירוק הנשק מהווה צעד ריבוני או מלכודת פוליטית למדינה. במקביל, אישורי הנשיא עאון לגבי גבולות לבנון-סוריה המבוקרים ומוכנותו המלאה של הצבא הפנו את תשומת הלב המערכתית לביטחון החיצוני. סיפור ביטחוני מקומי משמעותי התפתח עם מבצע חילוץ חטוף מוצלח שהסתיים במות מנהיג כנופיה. בערב, הצבא הכחיש טענות על טיוח הקשור לאירוע יוניפי"ל, תוך שמירה על דגש על יושר צבאי. התפתחויות בינלאומיות כמו הרעב בעזה ופעולות ישראל נותרו אף הן נוכחות.
⌨
היום החל במגעים פוליטיים מוגברים סביב שובו של השליח האמריקאי באראק, כשדיווחים ציינו נתונים ראשוניים שליליים לגבי תגובה ישראלית להצעות. זה הכין את הקרקע ליום של התפתחויות דיפלומטיות וביטחוניות. סיפור פוליטי פנימי משמעותי עלה כשחיזבאללה הביע לכאורה כעס כלפי הממשלה בעקבות השבת אזרח ישראלי. במקביל, נמשכו הדיונים לגבי הפסקת אש זמנית אפשרית למשך 60 יום בחזית הלבנונית, מושג הקשור למאמצי התיווך המתמשכים של באראק. מאוחר יותר, מעצרו של אזרח ברזילאי בנמל התעופה של ביירות בגין הברחת קוקאין הדגיש חששות ביטחוניים פנימיים מיידיים, לצד אישוריו של מפקד הצבא כי הצבא הוא ההגנה העיקרית של לבנון. הנשיא עאון חזר והדגיש את חשיבות חידוש יוניפי"ל תוך שלילת קבלת הודעה רשמית על אזור חיץ ישראלי בדרום, מה שחיזק את ההתמקדות בדינמיקת הגבולות ובמעורבות בינלאומית.
⌨
היום נפתח בדיווחים בולטים על דחייתו הנחרצת של חיזבאללה להתפרק מנשקו, אפילו פורמלית, כפי שהועבר לשליחי הנשיא עאון, וזאת בהמשך להתמקדות בימים קודמים בפירוק נשק של מחנות פלסטינים. התפתחות זו חיזקה את הדיון הפנימי המתמשך בנוגע לקבוצות חמושות וסמכות המדינה. ככל שהיום התקדם, תשומת הלב העריכתית התרחבה למאמצים דיפלומטיים בינלאומיים. במיוחד, הודגשו פגישותיו של השליח האמריקאי באראק עם גורמים ישראלים, עם דיווחים המפרטים בקשות ארה"ב מישראל לרסן את תקיפותיה בלבנון. התפתחות זו קשרה למאמצי הסלמה אזוריים רחבים יותר ולדיונים שהתגברו בנוגע לעתיד יוניפי"ל. במקביל, התקשורת דיווחה גם על חוסר יציבות פוטנציאלי של המשטר האיראני ועל סיכוי להסכם ישראלי-סורי, מה שהצביע על התמקדות ביטחונית אזורית רחבה יותר.
⌨
תשומת הלב התקשורתית התמקדה בפעילות דיפלומטית אמריקאית מוגברת ובהצעות מותנות מצד ישראל ללבנון. בהמשך לדיווחים קודמים על מאמציו של השליח בראק, העיתונים פירטו את הצהרת ישראל, שנמסרה על ידי נתניהו, בנוגע לנסיגה מותנית מחמש נקודות שנויות במחלוקת, בתנאי שכוחות הביטחון הלבנוניים יפרקו את נשק חיזבאללה. התפתחות זו תוארה כמבחן חדש לתיווך האמריקאי, שהודגש גם על ידי הגעתה של השליחה האמריקאית אורטגוס לביירות והתייחסותה לעמדת נתניהו. במקביל, נמשכו הדיונים סביב ההצבעה הקרובה במועצת הביטחון על מנדט יוניפי"ל, עם שאלות שעלו בנוגע לחידוש פוטנציאלי לשנה אחת. מבית, התפתחות משמעותית הייתה הודעת אמל וחיזבאללה על דחיית הפגנה מתוכננת, תוך ציון השמירה על השלום האזרחי. עם זאת, השייח' קאסם מחיזבאללה דחה בתוקף כל פירוק נשק, וטען כי נשקם מהווה חלק בלתי נפרד מזהותם.
⌨
היום החל בלחץ דיפלומטי אמריקאי מפורש יותר, כאשר משלחת אמריקאית דרשה במישרין את פירוק נשק חיזבאללה כתנאי מוקדם לנסיגה ישראלית ולהארכת יוניפי"ל לשנה. תנאים אלו קושרו לסיוע אפשרי מהמפרץ. במהלך היום, איומי ישראל התגברו, עם אזהרה רשמית מפני מתקפה רחבה על לבנון כולה אם יהיה צורך. במקביל, שגרירות איראן גינתה את מדיניות השליח האמריקאי, מה ששיקף את התרסה של טהראן. בשעות אחר הצהריים המאוחרות, התקבלו דיווחים על הפצצת טילי קרקע-קרקע ישראלית ראשונה בלבנון מאז הפסקת האש, דבר שאישר את ההסלמה. בזירה הפנימית, השליח האמריקאי ברק עורר מחלוקת כשכינה את התנהגות העיתונאים "בהמית", מה שהוביל להתנצלות נשיאותית. מאוחר יותר, דווח כי ברק פסל פתרונות צבאיים, ודחף לדיאלוג ישיר בין לבנון לישראל.
⌨
היום נפתח בהתמקדות מתמשכת במאמצים הדיפלומטיים של השליח האמריקאי בראק בלבנון, עם דיווחים ראשוניים שציינו דרישות אמריקאיות לתוכנית צבאית ותגובה ישראלית, לצד רמזים ל"הסכם הגנה". עם זאת, הנרטיב השתנה באופן דרמטי בשעות הבוקר המאוחרות כאשר מספר מקורות דיווחו שביקורו של בראק בדרום לבנון קוצר עקב מחאות עממיות נגד נוכחותו. דמויות פוליטיות לבנוניות, כולל יו"ר הפרלמנט ברי, הביעו תסכול מתוצאות הביקור, תיארו אותן כ"לא מביאות דבר" ומובילות למורכבות מחודשת. התפתחות זו הדגישה מתיחויות פנימיות קיימות לגבי האג'נדה האמריקאית והשפעתה על הדינמיקה הישראלית-לבנונית. במקביל, התקשורת הדגישה מאמצים דיפלומטיים מצריים לעצור תקיפות ישראליות בלבנון, וצצו דיווחים על כך שהצבא הלבנוני השלים חלק ניכר ממשימותיו מדרום לנהר הליטני, וכן על הארכה הקרובה של מנדט יוניפי"ל.
⌨
היום בלבנון נפתח בהמשך מיקוד התקשורת בתוצאות השליליות של המאמצים הדיפלומטיים של השליח האמריקאי בראק ובהערכתו של יו"ר הפרלמנט ברי לגבי סיבוכים מחודשים. בתוך דיונים אלה, פירוק הנשק במחנות הפליטים הפלסטינים עלה כסיפור פנימי מרכזי, כאשר צבא לבנון קיבל כמויות משמעותיות של נשק ממחנות רשידיה, בס' ובורג' א-שמאלי, מבצע שנתמך בינלאומית ועל ידי צרפת, ואשר מתוכנן להימשך לעין אל-חילווה. אחר הצהריים, מועצת הביטחון של האו"ם האריכה רשמית את מנדט יוניפי"ל, מהלך שזכה לברכת פקידים לבנונים שקראו לישראל לציית להחלטה 1701. התפתחות דיפלומטית זו הואפלה מאוחר יותר ביום על ידי דיווחים על שני אנשי צבא לבנון שנהרגו בעת בדיקת מל"ט ישראלי בנאקורה, מה שהעלה חששות ביטחוניים בעקבות דיווחים מוקדמים יותר על תקיפות אוויריות ישראליות מחודשות.
⌨
היום החל בדיווחים על הארכה "האחרונה" של מנדט יוניפי"ל ל-16 חודשים. עד אמצע הבוקר, האו"ם אישר תאריך יציאה ספציפי לשומרי השלום לשנת 2027, מה שהסיט את המיקוד ללוח זמנים מוגדר לנוכחות הבינלאומית. התפתחות זו הגבירה את הדיון על פירוק נשק, במיוחד בנוגע לחיזבאללה, כאשר קריאות לפירוק הקבוצה בכוח הופיעו בחלק מהתקשורת.
לאורך היום, התקדמות קונקרטית בפירוק נשק הייתה ניכרת כאשר הרשות הפלסטינית אישרה את מסירת הדף השלישית של נשק ממחנות הפליטים בביירות (בורג' אל-בראג'נה, מאר אליאס, שאטילה) לצבא הלבנוני. צבא לבנון אישר בפומבי את מחויבותו הבלתי מעורערת לחובה לאומית ואת תפקידו בשמירה על השלום האזרחי במהלך "משימות רגישות" צפויות, הקשורות ככל הנראה למאמצי פירוק נשק נוספים. בערב, הוכרזה ישיבת ממשלה ל-5 בספטמבר כדי לדון בתוכנית הצבא לפירוק נשק, מה שסימן את כוונת המדינה למסד ולקדם את שליטתה בנשק, עם בקשת תמיכה בינלאומית למאמצים אלה.
לאורך היום, התקדמות קונקרטית בפירוק נשק הייתה ניכרת כאשר הרשות הפלסטינית אישרה את מסירת הדף השלישית של נשק ממחנות הפליטים בביירות (בורג' אל-בראג'נה, מאר אליאס, שאטילה) לצבא הלבנוני. צבא לבנון אישר בפומבי את מחויבותו הבלתי מעורערת לחובה לאומית ואת תפקידו בשמירה על השלום האזרחי במהלך "משימות רגישות" צפויות, הקשורות ככל הנראה למאמצי פירוק נשק נוספים. בערב, הוכרזה ישיבת ממשלה ל-5 בספטמבר כדי לדון בתוכנית הצבא לפירוק נשק, מה שסימן את כוונת המדינה למסד ולקדם את שליטתה בנשק, עם בקשת תמיכה בינלאומית למאמצים אלה.
⌨
היום נפתח בציפייה רבה למושב ממשלה קרוב שיתמקד במונופול הנשק ובתכנית הצבא, כאשר מפקד הצבא הדגיש משימות רגישות ושלום אזרחי על רקע עידוד בינלאומי לחصرية נשק מדינתית. במקביל, דיונים סביב המנדט המחודש של יוניפי"ל הדגישו "התחייבויות דחופות" ללבנון ואזהרות מפני סכנות בגבול הדרום, ומיקמו את יוניפי"ל ב"קרב דיפלומטי". עד שעות הבוקר המאוחרות, מחויבותה הבלתי מעורערת של הממשלה לבסס את סמכות המדינה ולהגביל את הנשק צברה תמיכה מגופים דתיים. אירוע ביטחוני קונקרטי התרחש עם פירוק מכשיר ריגול ישראלי על ידי צבא לבנון. במהלך אחר הצהריים, גורמים ממשלתיים אישרו מחדש את מסירותם למונופול הנשק, והדגישו את האופי "הלבנוני" של מדיניותם תוך ציפייה לנאומו הקרוב של יו"ר הפרלמנט ברי. דיונים נמשכו בנוגע לחשיבות יוניפי"ל ולסיכוייה הבלתי ודאיים בטווח הארוך.
⌨
כותרות היום נשלטו על ידי הסיפור המתפתח של דובר חמאס אבו עוביידה. דיווחים בבוקר העלו שאלות לגבי גורלו, שהגיעו לשיאם בהודעה הרשמית של ישראל על חיסולו בשעות הצהריים המוקדמות, כשפרטים נוספים נחשפו לאורך היום. במקביל, יו"ר הפרלמנט ברי המשיך להדגיש את הדחיפות שבדיאלוג לאומי לטיפול בסוגיית הנשק, וקבע כי "מוחות שטניים" מהווים איום גדול יותר על לבנון מנשק ההתנגדות, ודחה את העברת הנטל לצבא. זאת בהמשך לדיונים קודמים בנושא בקרת הנשק. תקיפות אוויריות ישראליות בדרום לבנון נמשכו, לצד התקדמות מתמשכת במסירת הנשק הפלסטיני ממחנות הפליטים, ודיונים על תוכנית טראמפ חדשה לעזה.
כותרות חיות
מלבנון