יולי
התקשורת הלבנונית התמקדה במאמצים הדיפלומטיים האמריקאיים בנוגע ל"מסמך בראק" ולנשק חיזבאללה. דיווחים מוקדמים חזרו על עמדתו התקיפה של חיזבאללה לפיה נשקו "מחוץ לדיון", למרות לחץ אמריקאי-ישראלי כביכול לפתוח את "תיק הנשק". התפתחות משמעותית התרחשה בשעות הצהריים המוקדמות, עם ידיעה על הצעה אמריקאית בת שישה עמודים שבה הוצע שחיזבאללה ימסור את נשקו לפני נובמבר. לאורך היום, פקידים לבנונים פעלו לניסוח תגובה רשמית, תוך התמודדות עם ויכוח פנימי המקשר את הריבונות הלאומית לנושא הנשק הלא-ממלכתי. בנפרד, סוגיית הצבעת התפוצות השנויה במחלוקת המשיכה לשלוט בישיבות הפרלמנט הפנימיות, בעוד דינמיקה גיאופוליטית אזורית, כולל פעולות ארה"ב-ישראל באיראן והשפעתה האזורית של ישראל, הופיעה גם היא בכותרות.
התקשורת הלבנונית סיקרה באופן דומיננטי את הפרטים המתפתחים של הצעת בראק האמריקאית לאורך כל היום. דיווחים מוקדמים הדגישו את תפקידו המרכזי של יושב ראש הפרלמנט ברי בניסוח התגובה הצפויה של לבנון, כאשר פגישות מרתוניות התקיימו. ככל שהיום התקדם, צצו דרישות ספציפיות של מסמך בראק, שקישרו במיוחד את פירוק נשק חיזבאללה ואת עתיד חוות שבעא ליחסים פוטנציאליים עם סוריה. כלי תקשורת דנו בהתחייבות ממשלתית להגבלת הנשק למדינה, תוך חשיפת ויכוחים פנימיים והתעקשות חיזבאללה לשמור על נשקו. בערב, גורם בכיר בחיזבאללה הצהיר במפורש כי הארגון לא ימסור את אדמתו או נשקיו לישראל, מה שסימן קו אדום ברור. עמדה נחושה זו עיצבה מיד את ניסוח התשובה הרשמית של לבנון להצעה האמריקאית, שדווחה כמוכנה אך ממתינה לעמדה הסופית של חיזבאללה. חדשות מקומיות כללו החלטות של הבנק המרכזי בנוגע לכספי המפקידים.
התקשורת הלבנונית המשיכה להתמקד במרץ בהצעת באראק האמריקאית, כאשר עמדתו הנחרצת של חיזבאללה נגד פירוק נשקו נותרה הנרטיב המרכזי. דיווחים מוקדמים הדגישו את הכנת הקבוצה את תגובתה ואת סירובה העיקש למסור את נשקה, עמדה שהתחזקה על ידי הצהרות מפורשות לאורך היום. במקביל, עלו דיונים לגבי טענות על אלפי לוחמי חיזבאללה שיצאו מכלל שירות ושאלות מתמשכות לגבי נשק הארגון. המצב הביטחוני האזורי הסלים עם תקיפה ישראלית של מכונית בخلדה, מה שהזין חששות מפני התחדשות אפשרית של הסכסוך עם חיזבאללה. בתוך המתיחות הזו, הוטלו סנקציות אמריקאיות על גופים פיננסיים המקושרים לחיזבאללה. המאמצים הדיפלומטיים נמשכו, כולל גישת "המקל והגזר" של באראק ואזהרה סעודית ללבנון לנצל את ההזדמנות, מה שאותת כי איום המלחמה נותר קרוב יותר מפתרון.
04.07.2025
יום שישי

היום נשק חיזבאללה נשקל

כותרות היום בלבנון התמקדו בשינוי משמעותי במעמדו הצבאי של חיזבאללה, בעקבות התמקדות בימים קודמים בהצעת באראק האמריקאית. דיווחים מוקדמים חזרו והדגישו את גישת "המקל והגזר" ולחצים שהתגברו. עד אמצע הבוקר, כלי תקשורת רבים דיווחו כי חיזבאללה שוקל לצמצם את תפקידו כתנועה חמושה או את ארסנל הנשק שלו. זה סימן התפתחות מעמדתו הנחרצת הקודמת של הארגון. הדיונים התקדמו עם דיווחים על הסכמה בין הנשיא עאון ליו"ר הפרלמנט ברי על תגובה, ובאראק הצהיר במפורש כי פירוק מנשק דורש תמריצים. עד הצהריים, התקשורת הדגישה תגובה צפויה מחיזבאללה תוך 48 שעות ודיווחים כי הארגון פתוח לוויתור על "נשקו הכבד", תוך קישור לכך שהנשיא עאון מטפל בסוגיית חصرية הנשק למדינה. ביטחון אזורי, כולל נכונות סוריה להפרדת כוחות עם ישראל והכחשת עאון להצטברות לוחמים בגבול, גם הוצג.
05.07.2025
יום שבת

היום המדינה הגדירה נשק

התקשורת הלבנונית המשיכה להתמקד באופן אינטנסיבי בהצעת באראק האמריקאית, כאשר נשק חיזבאללה נותר במרכז. דיווחים מוקדמים ציטטו את חיזבאללה שהגיש תגובה ראשונית ליו"ר ברי, בטענה שאין צורך בהסכם חדש. במקביל, ההתמקדות הפנימית בנשק שאינו מדינתי התחזקה, כאשר תצוגות נשק בביירות זכו לגינוי ממשלתי ולדרישות לפעולה משפטית.
בשעות אחר הצהריים, הנשיא עאון חזר והדגיש פומבית כי רק כוחות הביטחון הלגיטימיים ויוניפי"ל צריכים להיות חמושים בדרום, והדגיש את הבלעדיות של המדינה על הנשק. עמדה תקיפה זו הופיעה לצד דיווחים שונים, כולל הערכה ישראלית לפיה חיזבאללה עשוי להיות פתוח לדיון בתיק הנשק שלו, בניגוד לדחיות קודמות.
בסיום היום, חיזבאללה הבהיר את עמדתו, וסירב במפורש למסור נשק או לקבוע לוח זמנים ללא ערבויות לנסיגה ישראלית. הוועדה הנשיאותית המשיכה בניסוח ההערות הרשמיות של לבנון, על רקע אזהרות אמריקאיות בנוגע להסלמה ישראלית אפשרית במקרה שההצעה תידחה. המתיחות האזורית, כולל הכנותיה של איראן למלחמה, המשיכה להיות בולטת.
התקשורת הלבנונית ב-6 ביולי התמקדה בתשומת לב רבה בהצעת באראק ובעמדה המתפתחת של חיזבאללה. דיווחי הבוקר הדגישו דיונים ארוכים בוועדה המשולשת לסיום תגובת לבנון, כאשר ערבויות זוהו כנקודת מחלוקת מרכזית, ויו"ר הפרלמנט ברי ציין כי עמדת חיזבאללה תילקח בחשבון. לאורך היום, הוויכוח הפנימי התמקד בריבונות המדינה ובבקרת הנשק, כאשר קולות כמו סלאם הדגישו את הצורך בהשלמת הסכם טאיף והגבלת נשק לשליטת המדינה. מנהיגי דת גם מתחו ביקורת על אינטרסים פוליטיים. בערב, התפתח שינוי משמעותי: מקורות ציינו כי חיזבאללה הודיע ללבנון הרשמית כי ינקוט "בדרכו שלו" בטיפול במסמך באראק, דבר שגרר ביקורת על הכתבת תנאים אפשרית. זאת התרחש על רקע מתיחות אזורית גוברת, כולל תקיפות אוויריות ישראליות מחודשות בבקאע ובדרום לבנון לפני ביקור באראק, וחיזבאללה מאשר מחדש את נכונותו הן לשלום והן לעימות. הנרטיב הדגיש את הליכה על חבל דק דיפלומטי של לבנון.
התקשורת הלבנונית התמקדה היום בביקורו של השליח האמריקאי תומאס באראק ובתגובת לבנון להצעה האמריקאית. דיווחים מוקדמים הדגישו דיונים מתמשכים ו"נקודות מחלוקת" בתשובה, על רקע תקיפות אוויריות ישראליות מוגברות שקדמו לבואו. עם נחיתתו, כלי התקשורת סיקרו בהרחבה את הצהרות באראק שהביעו שביעות רצון ותודה על התגובה הלבנונית, אותה תיאר כמתחשבת. עם זאת, קבלה חיובית זו נואנסה מיד על ידי דיווחים פנימיים שהטילו ספק בשכנוע האמריקאי והדגישו את נושא פירוק הנשק. גורמים רשמיים בלבנון, ובמיוחד יו"ר הפרלמנט ברי והשר סלאם, אישרו שוב ושוב בפומבי את סמכותה הבלעדית של המדינה על החלטות מלחמה ושלום ועל כלל הנשק, תוך דחיית כל "טרויקה" במשא ומתן – המשך ישיר של התמקדות היום הקודם בשליטת המדינה בנשק. חלק מהפרסומים ציינו כי ברי התמקד בהסלמות גבוליות ולא בפרטי ההצעה בפגישתו. בערב, התמונה הכללית שהצטיירה הייתה של לבנון הנעה ב"מעשה איזון" מורכב בין לחצים חיצוניים לבין התעקשותה על ריבונותה הפנימית.
08.07.2025
יום שלישי

באראק דרש שינוי

היום בתקשורת הלבנונית החל בניתוח מתמשך של ביקור השליח האמריקאי באראק והתגובה המצופה מלבנון, דבר ששיקף אופטימיות זהירה ועמדה נחושה של חיזבאללה בנוגע לנשקו. דיווחים ציינו שהתגובה הלבנונית סוכמה, והעבירו את "הכדור למגרש של וושינגטון", בעוד פתיחותו של טראמפ להסרת סנקציות מאיראן הוסיפה להקשר האזורי. באמצע היום, תשומת הלב התקשורתית עברה במהירות להתקפה ישראלית על מכונית בצפון לבנון, שתוארה כניסיון התנקשות בבכיר בחמאס, דבר שהעיד על הרחבת הפעילות הישראלית. במקביל, דיווחים הצביעו על הוראה מאיראן לחיזבאללה שלא למסור את נשקו, מה שעורר קריאות מחודשות מצד גורמים מסוימים לשליטה ממלכתית. בערב, באראק העביר מסר חד: המשא ומתן לא יימשך בשנה הבאה ללא רצון ברור לשינוי מלבנון, מה שהדגיש את עמדתה השברירית של הממשלה על רקע חששות מתמשכים מהסלמה.
התקשורת הלבנונית ב-9 ביולי התמקדה בתחילה בביקורו של השליח האמריקאי טום באראק, תוך הצגתו כהזדמנות אחרונה להסדר קשה, כאשר לבנון ממתינה לתגובתו ועידת פריז מתעכבת. נרטיב דיפלומטי זה השתנה באופן דרמטי באמצע הבוקר עם דיווחים על מבצע קרקעי ישראלי בדרום לבנון, שכיוון לתשתית חיזבאללה, מה שהגביר את המתיחות הצבאית. ככל שהתקדם היום, דרישותיו העיקריות של באראק לפירוק נשק אמיתי ורפורמות עמוקות בלטו, ואותן חיזבאללה דחה לכאורה, כשהוא מתכונן להסלמה אפשרית. בשעות אחר הצהריים המאוחרות, גורמים במחלקת המדינה האמריקאית דרשו במפורש מלבנון להגביר את מאמציה להסרת נשק חיזבאללה ותשתיותיו, יחד עם חלון זמן מדווח של שלושה חודשים לצורך ציות, מה שמצביע על צומת דרכים קריטי עבור האומה.
התקשורת הלבנונית ב-10 ביולי המשיכה להבליט את יחסי הגומלין המורכבים בין המאמצים הדיפלומטיים של ארה"ב לפעולות צבאיות מתרחבות בדרום. דיווחים מוקדמים הדגישו שאלות מתמשכות לגבי יעילות הדיפלומטיה האמריקאית על רקע התגברות הפעולות וההפצצות הישראליות. התפתחות משמעותית הייתה הדיווח על התערערות "הסכם 27 בנובמבר", כאשר ישראל פתחה ב"מבצעים מיוחדים וממוקדים" בעקבות המגעים של השליח האמריקאי באראק, מה שהגביר עוד יותר את הדיונים על אי-נמנעות של עימות צבאי רחב יותר. באמצע היום, תשומת הלב עברה לתקרית בעיתית שבה דווח כי חיילי יוניפי"ל נסקלו באבנים, מה שהוסיף לנרטיב הביטחוני הנפיץ. במקביל, דווח כי השליח האמריקאי באראק מבקש להפחית את הלחץ הצבאי הישראלי על לבנון. לקראת הערב, הנשיא עון פנה לאיחוד האירופי בבקשה לתמיכה, והדגיש את הצורך בחיזוק הצבא לשמירה על היציבות האזורית, המשקף חששות מתמשכים בנוגע למצב הביטחוני.
כלי התקשורת בלבנון ב-11 ביולי הדגישו את הצהרתו המוחלטת של הנשיא עון כי ההחלטה על מונופול נשק היא סופית ובלתי הפיכה, ושוללת נורמליזציה בפוליטיקה הלבנונית. זו התייחסה ישירות לוויכוחים פנימיים ארוכי שנים סביב חימוש חיזבאללה וסמכות המדינה. במקביל, דווח על צעדי תגמול סוריים פוטנציאליים ברמה גבוהה נגד לבנון, שאולי קשורים לעצורים סורים, עם אזהרות על סגירת גבולות. דיווחים אלה זכו מאוחר יותר להכחשות רשמיות. בתוך התפתחויות דיפלומטיות ופוליטיות פנימיות אלה, תקיפת מזל"ט ישראלי בנמירייה גבתה קורבנות, ושמרה על המיקוד בביטחון ובמתיחות האזורית. משרד החוץ האמריקאי גם חזר והדגיש את הגדרת חיזבאללה כארגון מסוכן, מה שחיזק את הלחצים החיצוניים המעצבים את השיח הפנימי של לבנון.
12.07.2025
יום שבת

היום שבו התבהרו האזהרות

מאמציו הדיפלומטיים של השליח האמריקאי טום באראק שלטו בכלי התקשורת הלבנוניים ב-12 ביולי. דיווחים מוקדמים הדגישו את אזהרותיו החמורות שלבנון מסתכנת בהיבלעות על ידי כוחות אזוריים כמו סוריה וישראל, ובחזרה ל"בילד אל-שאם", אם לא תפעל, מה שנקשר לוויכוחים המתמשכים על נשק חיזבאללה. אמירות אלו עוררו דיון משמעותי בכלי התקשורת לאורך כל שעות הבוקר ותחילת אחר הצהריים, כאשר חלקם הטילו ספק בשלום ישראלי-סורי פוטנציאלי הנבנה על חשבון לבנון. מאוחר יותר באותו יום, באראק עצמו הבהיר את מסריו, ותיאר אותם לא כאיומים אלא כ"הרגעה במסווה של לחץ". במקביל, נמשכו הדיונים בנוגע לשיחות הפסקת האש שנתקעו בעזה ולפגישה ישירה מדווחת בין גורמים סורים וישראלים בבאקו, מה שהוסיף להקשר האזורי. התפתחויות פוליטיות פנימיות כללו דיווחים על מינויים שיפוטיים ופיננסיים והדגשה מחודשת של עצמאות הרשות השופטת.
13.07.2025
יום ראשון

דברי השליח ומבצעי בתביאת

התקשורת הלבנונית ב-13 ביולי התמקדה בשני נרטיבים מתפתחים: המאמצים הדיפלומטיים המתמשכים של השליח האמריקאי טום באראק ופעולות ביטחון פנים משמעותיות. הערותיו המוקדמות של באראק, שפורשו על ידי אחדים כאזהרות לגבי עתידה הגיאופוליטי של לבנון וקליטה אפשרית ל"בלאד א-שאם", עוררו שיח פוליטי מתמשך, כולל קריאות למעמד "מדינה אמיתית" וחששות מפני אפוטרופסות. במקביל, התפתח סיפור ביטחוני. לאחר דיווח ראשוני, שהוכחש במהירות, על חמושים בבקאע, עברה תשומת הלב לאזור בתביאת. שם, הרשויות ערכו פשיטות שהובילו למעצר לבנונים, סורים וירדנים ולגילוי מצבור נשק. הבהרות מאוחרות יותר של הצבא הצביעו על כך שאלו היו מעצרים ולא מעשי טרור. חששות ביטחוניים אזוריים נמשכו עם דיווחים על תקיפה ישראלית על המועצה לביטחון לאומי של איראן ומעצרם בסוריה של יחידים המקושרים לחיזבאללה ונושאי חומרי נפץ, מה שחיזק את הדיונים על פעילות חיזבאללה מחוץ ללבנון.
התקשורת הלבנונית ב-14 ביולי התמקדה בעיקר בהסלמת הלחץ הדיפלומטי בנוגע לנשק חיזבאללה. דיונים מוקדמים ביום חזרו על הצהרותיו הקודמות של השליח האמריקאי באראק וציפו לביקורו השלישי, כאשר חלק מכלי התקשורת תיארו את דבריו כ"טעות". עד סוף הבוקר, עלו דיווחים על אולטימטום אמריקאי חדש המקשר את מצבה של לבנון לעזה וטהראן, הדורש הכרעה תוך שישים יום. התפתחות משמעותית בשעות אחר הצהריים אישרה כי לבנון הרשמית קיבלה תגובה אמריקאית רשמית למסמך שהגישה לבאראק, אשר הועברה באמצעות השגרירות האמריקאית. תגובה זו כללה, על פי הדיווחים, לוח זמנים ספציפי לסיום נושא הנשק עד סוף השנה. סיקור הערב הדגיש את מסר באראק כ"הזדמנות אחרונה" ל"נורמליזציה" או להתמודדות עם השלכות, מה שהדגיש את מטרת וושינגטון לסגור את תיק פירוק הנשק עד סוף השנה. במקביל, ביקור שר הפנים הכוויתי הדגיש גם הוא את היציבות ו"פתרון תיק הנשק".
15.07.2025
יום שלישי

האולטימטום ונפגעי הבקאע

היום נפתח כשהתקשורת הלבנונית מתמקדת בלחץ האמריקאי הגובר לפתרון תיק הנשק עד סוף השנה, לצד ציפייה לדיונים פרלמנטריים "עזים" על אחריות הממשלה. דיווחים מוקדמים הדגישו דרישות ארה"ב למסירת נשק עד סוף השנה, מה שתידלק עימותים פוליטיים פנימיים. עד אמצע הבוקר, תשומת הלב המערכתית עברה באופן משמעותי לתקיפות אוויריות ישראליות מאושרות שכוּונו לבקעת הלבנון, במיוחד נגד כוח רדואן של חיזבאללה, עם דיווחים מאוחרים יותר המאשרים 12 נפגעים. במקביל, התבטאויות השליח האמריקאי באראק פורשו כ"מסרים מוצפנים" המחזקים את לוח הזמנים של תיק הנשק. במהלך היום, נמשכה ישיבת הפרלמנט על מדיניות הממשלה, שהגיעה לשיאה בהודעת בלוק פרלמנטרי המתנגד לבלעדיות הנשק וקורא למסירתו. המצב המתפתח בסווידא, עם דיווחים על כאוס, גם הוא תפס תאוצה.
16.07.2025
יום רביעי

הסלמה בסווידא

התקשורת הלבנונית ב-16 ביולי הדגישה הסלמה משמעותית במחוז סווידא שבסוריה, בעקבות דיווחים על תקיפות ישראליות בשטח סוריה, שגררו גינוי מצד גורמים לבנוניים. גבר החשש לגבי גורל העדה הדרוזית בסווידא והפוטנציאל להתפשטות המשבר ללבנון, כשהדיונים כללו תרחישי קרב והסכמים לשילוב המחוז במדינה הסורית. במקביל, הלחץ הדיפלומטי האמריקאי המתמשך בנוגע לתיק הנשק נותר במוקד, כשלבנון בוחנת את התגובה האמריקאית, אותה תיארו מקורות כחיובית בצורתה אך קשוחה בתוכנה, מהדהדת דרישות מימים קודמים ליישוב עניין הנשק. בזירה הפנימית, בית הנבחרים חידש את האמון בממשלת נוואף סלאם, מה שמבטיח את המשך כהונתה בתוך לחצים אזוריים ופנימיים.
17.07.2025
יום חמישי

רגיעת סווידא בכוח

התקשורת הלבנונית ב-17 ביולי שמרה על מיקוד חזק במשבר סווידא בסוריה. דיווחים מוקדמים הדגישו כוונות ישראליות לאזור חיץ ודיונים פנימיים על הצעות ארה"ב לפירוק מנשק, בקישור ערבויות לבלעדיות הנשק. עד אמצע הבוקר, היקף הסיקור התרחב עם תקיפות ישראליות ישירות בדרום לבנון, שגרמו לנפגעים, ופשיטה צבאית שהשפיעה על כנסייה קתולית בעזה. ככל שהתקדם היום, הנרטיב המרכזי התרכז בהצהרת ראש ממשלת ישראל נתניהו כי הפסקת האש בסווידא הושגה "בכוח", לצד דיווחים על נסיגת כוחות סוריים. במקביל, דרישות ארה"ב ללוח זמנים לפירוק חיזבאללה מנשק וצעדים קונקרטיים לסגירת גופים פיננסיים המקושרים לחיזבאללה צברו תאוצה. דיון האיחוד האירופי בחבילת תמיכה של 600 מיליון דולר ללבנון גם עלה כהתפתחות מרכזית, והציע מוקד ברור בתוך המתיחות האזורית. שיחות בין מנהיגים לבנונים הדגישו את הדחיפות בשיתוף פעולה למניעת זליגה סורית.
התקשורת הלבנונית ב-18 ביולי התמקדה במתיחות האזורית המתמשכת והשלכותיה על הביטחון הפנימי. סיקור הבוקר הדגיש את מאמצי לבנון לבודד את עצמה מההסלמה בסכסוך הסורי ואירועי סווידא, תוך ציון דיונים צפויים עם שליח אמריקאי בנוגע להתחייבויות נשק הקשורות להפרות ישראליות.
עד אמצע היום, הדיווחים עברו לתקיפות אוויריות ישראליות בדרום לבנון ובצפון הבקאע. הנרטיב התחזק סביב ביקורו הקרוב של השליח האמריקאי, שהוצג במפורש כמי שמביא לוח זמנים לפירוק נשק חיזבאללה, תוך הד לשים דגש על נושא הנשק בימים קודמים.
בתגובה, אישרו דמויות בחיזבאללה את "מונופול הנשק" שלהן, בציינן שישראל לא תפרק אותן מנשקן, מה שעורר דיון ציבורי לגבי מוכנות לבנון לשלב שלאחר הנשק. מצב סווידא נשאר דאגה משמעותית, עם דיווחים על מעורבות שבטים ערביים וכעס בקרב כפרים דרוזים לבנוניים.
העיתונים הלבנוניים ב-19 ביולי התמקדו בעיקר באזור סווידא בסוריה, בהמשך למגמה מימים קודמים. דיווחי הבוקר פירטו הסכם חדש להפסקת אש ופריסת כוחות ביטחון לסיום העימותים, כאשר הנשיא הסורי קרא להרגעת המצב. לקראת הצהריים, הסיקור הדגיש את יישום הפסקת האש ואת העומס על בתי החולים מקורבנות הלחימה. הקשר זה הזין באופן משמעותי את הוויכוח המתמשך סביב נשק חיזבאללה, עם דיונים האם אירועי סווידא סיפקו תירוץ לשמירת הנשק, וקריאות למסור את הנשק למדינה הלבנונית. במקביל, לבנון סיימה את גיבוש תגובתה לביקור השליח האמריקאי בראק, שנותר נקודת מיקוד משנית, אך עקבית, לאורך כל היום, ולעיתים קרובות קושר לנושא הנשק. דיווחי הערב דנו בהשלכות הפסקת האש על שחקנים אזוריים ולוחות זמנים עתידיים בארה"ב.
הנרטיב של התקשורת הלבנונית במהלך היום התפתח סביב הפסקת הלחימה בסווידא שבסוריה והגעתו המכריעה של השליח האמריקאי טום באראק. דיווחים אישרו את חזרת השקט לסווידא, עם כניסת שיירות סיוע לאזור, אם כי חששות לגבי השפעתה המתמשכת על היציבות הפנימית של לבנון והפילוגים העדתיים, במיוחד בקרב הדרוזים, המשיכו לתפוס מקום בולט. סמכויות דתיות חזרו והדגישו אזהרות מפני סכסוכים פנימיים. ההתפתחות המשמעותית ביותר הייתה הגעתו המצופה של השליח האמריקאי טום באראק לביירות, מה שהסיט באופן מיידי את המיקוד המערכתי למשימתו הדיפלומטית. הדיונים התרכזו בקבלת תגובתה המאוחדת של לבנון, בתיאום עם חיזבאללה, כאשר הכותרות תיארו זאת כרגע של "שחור או לבן" עבור המדינה, תוך התייחסות ספציפית לתיק הנשק הוותיק ולערבויות אפשריות לנסיגה ישראלית. במקביל, הצבא הלבנוני חיזק את פריסתו בדרום נגד הפרות ישראליות.
התקשורת הלבנונית ב-21 ביולי התמקדה בביקורו של השליח האמריקאי טום בראק, כשבתחילה ציפתה לקבלתו את התגובה המאוחדת של לבנון. התפתחות משמעותית הייתה הבהרתו של בראק כי פירוק נשק חיזבאללה הוא עניין פנימי לבנוני, כאשר ארה"ב רואה בחיזבאללה ארגון טרור זר אך אינה יכולה לכפות על ישראל. הדיונים עברו אז לדרישתו של בראק לצעדים מעשיים נחרצים, במקביל לוויכוחים על "הטרנספורמציה הפוליטית המלאה" הפוטנציאלית של חיזבאללה. במקביל, ההתפתחויות בסווידא שבסוריה נותרו דאגה בולטת, עם דיווחים המפרטים ניסיונות התנקשות באחמד אל-שרע ובתי חולים עמוסים. עד הערב, תפקידו המרכזי של יושב ראש הפרלמנט בֶּרי הודגש יותר ויותר, כאשר קרא לכינוס פרלמנטרי כדי לדון בבקשה להסיר חסינות מבושקיאן, מה שמדגיש את עמדתו המרכזית הן במאמצים הדיפלומטיים והן בהליכים המשפטיים הפנימיים.
התקשורת הלבנונית ב-22 ביולי התמקדה במידה רבה בביקורו השלישי של שליח ארה"ב טום בראק בביירות. דיווחים ראשוניים הדגישו את היעדר פריצות דרך מיידיות או הבטחות ביטחוניות, ואת מצבה ה"לחוץ" של המדינה בנוגע לתגובה. ככל שהיום התקדם, המיקוד עבר לפגישתו של בראק עם יו"ר הפרלמנט ברי, שם הובע אופטימיות, וברי הציע, לפי הדיווחים, הפסקת תקיפות ישראליות למשך 15 יום כדי להתחיל בפירוק נשק. בראק הדגיש כי המשא ומתן משרת את לבנון, לא את חיזבאללה, וטען כי יש צורך במוסד צבאי יחיד, תוך רמיזה לתאריך יעד ב-1 באוגוסט לשלב פתרון. במקביל, הוויכוח על כלי נשק שאינם של המדינה התעצם, כאשר אל-כתאאב התעקש על איסוף נשק בלתי חוקי לביצור לאומי. אירועים בסווידא שבסוריה נותרו נושא בולט ומטריד, עם דיווחים על הריגת דרוזי סורי-אמריקאי בתוך מעשי זוועה וגינויים סוריים להוצאות להורג בשטח. ביקורו של הנשיא עאון לבחריין זכה גם הוא לסיקור.
התקשורת הלבנונית ב-23 ביולי המשיכה להתמקד באופן נרחב במשימה הדיפלומטית של השליח האמריקאי טום בראק. דיווחים מוקדמים הדגישו היעדר פריצות דרך נתפסות ומדיניות אמריקאית אפשרית של "קניית זמן", עם חששות שהועלו לגבי סכסוך עתידי ללא ערבויות אמריקאיות. עמדתו הנחרצת של חיזבאללה נגד פירוק נשקו, גם עם נסיגה ישראלית, ונכונותו לעימות, הפכה לנושא עריכה מרכזי, לצד הצהרתו של הנשיא עאון על החלטת המדינה הבלתי הפיכה בנוגע למונופול הנשק. בראק, בעודו מביע אופטימיות לגבי חזרתו, הדגיש את המורכבות ואת הצורך בפעולה מצד ממשלת לבנון. הוא הבהיר מאוחר יותר כי אולטימטום הנשק הוא ישראלי, לא אמריקאי. מאמצים דיפלומטיים אזוריים ראו את בחריין מכריזה על נציגות קבועה, בעוד שדיווחים מקומיים פירטו הפרות ישראליות לכאורה ופירוק מכשיר ריגול ישראלי.
התקשורת הלבנונית ב-24 ביולי סיקרה בעיקר את השלכות משימתו של השליח האמריקאי טום בראק. דיווחים בבקרים המוקדמים הצביעו על כך שעזב ללא פריצת דרך, כאשר חלק מהמקורות תיארו את המצב כ"מורכב מאוד". עד אמצע הבוקר דווח כי בראק מסר אולטימטום לחיזבאללה: פירוק מנשק או כוח, אם כי תגובה לבנונית לא הציעה, על פי הדיווחים, הצעות חדשות. הבהרה משמעותית הגיחה מאוחר יותר שישראל, ולא ארה"ב, קובעת את מועד פירוק הנשק. בתוך לחצים חיצוניים אלה, הנשיא עאון והמופתי דריאן הדגישו את האחדות הלבנונית, ודחו פירוד. בשעות אחר הצהריים, תשומת הלב עברה לשובו של ראש הממשלה הזמני סלאם מפריז, שם הבטיח התחייבויות צרפתיות לחידוש יוניפי"ל ולסיוע. בראק הצהיר לאחר מכן כי תמיכת ארה"ב תלויה באכיפת בלעדיות הנשק על ידי לבנון.
התקשורת הלבנונית ב-25 ביולי המשיכה להתמקד בפעולות ישראליות צפויות, שאכן התממשו בתקיפה ישראלית בברעשית, שהרגה חבר חיזבאללה, מה שסימן הסלמה אזורית מתמשכת. במקביל, שחרורו של ג'ורג' עבדאללה מהכלא הצרפתי זכה לתשומת לב משמעותית לאורך היום, והגיע לשיאו עם הגעתו לנמל התעופה בביירות, שם אישר את עוצמתה המתמשכת והכרחית של "ההתנגדות". התפתחות פנימית זו התרחשה לצד שינוי מהותי בדיון הוותיק על הנשק. הנשיא עון חשף את מעורבותו האישית במגעים ישירים עם חיזבאללה בנוגע לארסנל שלהם, ודיווח על התקדמות איטית אך מתמשכת. דיפלומטיה פנימית זו סימנה שלב חדש בטיפול בסוגיה שקודם לכן הועצמה על ידי שליחותו של השליח האמריקאי בראק ודיונים על מונופול הנשק הממלכתי.
26.07.2025
יום שבת

שתיקת האמן, הד הנשק

התקשורת הלבנונית ב-26 ביולי פתחה בהתמקדות מתמשכת בקיפאון סביב נשק חיזבאללה, במאמצים הדיפלומטיים של השליח האמריקאי בראק, ובחששות מ"ספטמבר חם". שובו של ג'ורג' עבדאללה מהכלא תפס תאוצה משמעותית גם בשעות הבוקר המאוחרות, כאשר הצהרות משפחתו הוצגו באופן בולט. עם זאת, תשומת הלב המערכתית עברה באופן דרמטי עד סוף הבוקר לפטירתו של האמן הנודע זיאד רחבאני, שהפכה לסיפור התרבותי הדומיננטי של היום בכלי תקשורת רבים, עם סיקור מפורט של מורשתו ותוכניות הלווייתו. בעוד מותו של רחבאני שמר על בולטות, אחר הצהריים דווח על נפילת כטב"ם ישראלי בשטח לבנון, מה שהדגיש בקצרה את חוסר היציבות האזורי המתמשך. בערב, הכותרות חזרו לקיפאון הפוליטי המתמשך וללחצים הפיננסיים הבינלאומיים המקושרים במפורש ל"תיק הנשק" הבלתי פתור.
ה-27 ביולי ראה את התקשורת הלבנונית מתמקדת בעוצמה בהסלמה אזורית לצד הוויכוח הפנימי המתמשך על נשק חיזבאללה. היום החל עם אזהרות דיפלומטיות מתמשכות ודיונים על תרחישים חלופיים לעמדת חיזבאללה. עד אמצע הבוקר, הצהרותיו של שליח ארה"ב בראק הדגישו כי הצהרות בלבד אינן מספיקות, ודרשו פעולה קונקרטית מהממשלה ומחיזבאללה בנוגע לפירוק נשק. במקביל, הופיעו דיווחים על תקיפות ישראליות בדרום לבנון שגרמו לנפגעים, ואיומים ישראליים מפורשים המכוונים לאיראן. בתגובה, חיזבאללה העלה את מוכנותו הצבאית. ככל שהיום התקדם, המוקד עבר לכניסת לבנון ל"אוגוסט מכריע", עם דחיפה פנימית לפתור סוגיות מורכבות. "פתיחותו המותנית לדיאלוג" של חיזבאללה נכנסה גם היא לשיח, והגדירה את נושא הנשק המתמשך. הסיקור התרבותי של מותו של זיאד רחבאני נשאר חוט מקשר.
היום נפתח כאשר כלי התקשורת הלבנוניים הדגישו את הלחץ הדיפלומטי המתמשך של השליח האמריקאי בראק, תוך הדגשת חוסר שביעות רצון מעמימות המשא ומתן ושינוי הטון שלו לאזהרה בנוגע לדבקות חיזבאללה בהחלטה 1701 ללא פירוק מנשק. עד אמצע הבוקר, מוקד העריכה עבר באופן דרמטי לאבל הלאומי הנרחב על האמן זיאד רחבאני, עם סיקור נרחב של מותו, הלווייתו ומורשתו המשפחתית. ככל שהתקדם אחר הצהריים, הנרטיב הפוליטי צף מחדש, בפירוט דיווחים על משא ומתן בינלאומי חשאי ותנאים מחמירים הנוגעים לנשק חיזבאללה, לצד חששות גוברים ממלחמה פוטנציאלית בספטמבר אם מונופול הנשק לא יטופל. גם הטלת סנקציות של כווית על חיזבאללה דווחה. סיקור הערב שמר על אזהרותיו הישירות של בראק לממשלה בנוגע לאמינותה בתוך דיונים אלה על הנשק, יחד עם דיווחים על חשש בקהילה השיעית.
29.07.2025
יום שלישי

תנאי פירוק הנשק של בראק

הנוף המערכתי הלבנוני ב-29 ביולי נשלט במידה רבה על ידי הלחץ הבינלאומי הגובר בנוגע לנשק חיזבאללה. דיווחים מוקדמים הצביעו על מאמצים דיפלומטיים מתמשכים מצד השליח האמריקאי בראק וקריאות פנימיות לישיבת ממשלה שתטפל במונופול הנשק. אמצע היום הביא להסלמה כאשר מקורות ביטחוניים ישראלים הצהירו במפורש כי התנקשויות במפקדי חיזבאללה יימשכו אם הסכמים יופרו, לצד החמרת הטון של בראק בנוגע לחוות שבעא. ככל שהתקדם היום, ההתפתחות המרכזית הייתה תנאי מפורש של בראק לביקורו בביירות: התחייבות ממשלתית פומבית לפירוק נשק חיזבאללה. ישיבת קבינט ליום שלישי אושרה, כאשר מונופול הנשק הוא נקודה מרכזית. במקביל, הפרידה מהאמן זיאד רחבאני נותרה סיפור תרבותי משמעותי לאורך כל היום, עם דיונים על פרוטוקולי אבל רשמיים וקשריו בעבר עם "החזב".
30.07.2025
יום רביעי

אור השיפוט, עמדת הנשק

התקשורת הלבנונית ב-30 ביולי נתנה עדיפות להודעה על מינויים שיפוטיים שחיכו להם זמן רב, מה שסימן התפתחות פנימית משמעותית לאחר שנים של שיבוש. צעד קונקרטי זה בניהול המוסדי פורט בהרחבה במספר כלי תקשורת במהלך הצהריים ואחר הצהריים. במקביל, הוויכוח המתמשך על נשק חזבאללה וסמכות המדינה נותר מוקד עריכה מרכזי. דיווחים מוקדמים הדגישו לחץ אמריקאי מחודש להחלטות ממשלתיות בנוגע לפירוק נשק ומאמצים להבטחת קוורום מלא לישיבת ממשלה בנושא הנשק. ככל שהיום התקדם, בכיר בחזבאללה דחה במפורש את פירוק הנשק, בטענה שמסירת נשק תשרת אג'נדה ישראלית. דיונים על האפשרות המתרחבת של מלחמה בין איראן לישראל גם כן צברו תאוצה, והוסיפו ממד ביטחוני אזורי קריטי לחששות הלאומיים סביב סוגיית הנשק.
היום בלבנון, 31 ביולי 2025, התמקד בעיקר בהעמקת דיון הנשק ובממד חיצוני הולך ומחריף. דיונים מוקדמים התרכזו בישיבת ממשלה קרבה בנוגע לנשק חיזבאללה, כאשר הנשיא עאון עמד על סמכותו הבלעדית של צבא לבנון על הנשק, עמדה שזכתה להד מצד יושב ראש הפרלמנט ברי. דיווחי התקשורת הדגישו אזהרות הולכות וגוברות מפני השלכות כלכליות חמורות, כולל מחסור בדלק ובחיטה, אם חיזבאללה ישמור על נשקו. מתח פוליטי פנימי זה השתנה באופן דרמטי אחר הצהריים עם דיווחים נרחבים על תקיפות אוויריות ישראליות שכונו נגד אתרים צבאיים של חיזבאללה בבקאע ובדרום לבנון. גורמים ישראלים ציינו כי מבצעים אלה כוונו למתקני ייצור טילים מדויקים, מה שסימן שלב חדש של סכסוך ישיר. במקביל, הפרלמנט התקדם ברפורמות פנימיות, כשאושררו חוקי רפורמה בבנקאות ובעצמאות מערכת המשפט, כהמשך להתפתחויות מימים קודמים.
לבנון - כותרות חיות