⌨נוף התקשורת ההולנדי ב-4 בפברואר עמד בסימן מצב חירום אקלימי חמור. משעות הבוקר המוקדמות, עורכי כל כלי התקשורת המרכזיים העניקו עדיפות להתרעות 'קוד אדום' כאשר שכבת קרח קיצונית שיתקה את המחוזות חרונינגן, פריסלנד ודרנתה. הדיווחים התמקדו בהשבתה מלאה של שירותי הרכבת והאוטובוסים, סגירת בתי ספר וזינוק בתאונות הדרכים, כשבית החולים UMCG מבטל את כל הפעילויות הלא דחופות. משבר סביבתי זה דחק זמנית לשוליים את הניתוחים הפוליטיים סביב הישרדות קבינט יטן.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, עם הפשרת הקרח והורדת רמת הכוננות, תשומת הלב המערכתית חזרה להקמת ממשלת המיעוט. כתבים פירטו את החלוקה הסופית של תיקי השרים בין המפלגות D66, VVD ו-CDA, ובמקביל הדגישו דיווחים חדשים על נזקי הניקוטין והצעה להטלת 'מס סוכר'.
בערב, הנרטיב פנה לחיכוך בינלאומי. העורכים הארציים עסקו בתיאור של וושינגטון את רגולציית הטכנולוגיה ההולנדית כ'צנזורה', מה שמסמן תקופה של מתיחות דיפלומטית גוברת מול ממשל טראמפ.